הפריה מלאכותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2\3 |
עריכה והרחבה |
||
שורה 1:
{{עריכה|תרגמת
'''הפריה מלאכותית''' היא [[טכנולוגיה]] [[רפואה|רפואית]], במגוון שיטות, המשמשת ל[[הפריה]] שלא באמצעות קיום [[יחסי מין]]. השיטה משמשת למתן מענה לבעיות [[אי פריון]], וכן להפריה של נשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ב[[בעלי חיים]] ב[[חקלאות מתועשת|חקלאות המתועשת]] נהוגה הפריה מלאכותית באמצעות [[הזרעה מלאכותית]].
==היסטוריה==
המקרה המדווח הראשון של הפריה מלאכותית התרחש בשנת 1884. הרופא ויליאם פנקוסט מ[[פילדלפיה]] השתמש ב[[נוזל זרע]] שנתרם על ידי אחד מששת הסטודנטים שלו שצפו בהליך, כדי להפרות אישה שהייתה בטיפולו ולא נכנסה להיריון זמן רב. הרופא לא שיתף את האישה בהשערתו שלמעשה בעלה הוא [[עקר]], והציע לה לערוך ניסוי כדי לסייע לה, מבלי שתהיה מודעת להליך; הוא הרדים אותה והחדיר ל[[נרתיק]]ה את זרעו של הסטודנט, ולאחר 9 חודשים נולד בנה. המקרה נשמר בסוד 25 שנים, ורק לאחר מותו של פנקוסט דיווח על כך אחד הסטודנטים במאמר במגזין רפואי (לפני כן הוא סיפר על כך לבנה של האישה).{{הערה|[http://www.doctorsreview.com/history/history-artificial-insemination/ The art of artificial insemination], 2013, Doctor's Review}}
בשנות ה-80 מהמאה הקודמת, הפריה מלאכותית בוצעה מדי פעם, אשר רופאים הזריקו זרע לתוך הבטן התחתונה דרך חור או חתך ניתוחי, בכוונה לתת לזרע למצוא את הביצית.
שורה 18 ⟵ 21:
{{ערך מורחב|הזרעה מלאכותית}}
הפריה מלאכותית ב[[בעלי חיים]] מכונה '''הזרעה מלאכותית''', והיא מבוצעת על-פי רוב לשם [[השבחה גנטית]] ומסיבות כלכליות. שיטה זו היא למעשה אמצעי המשכלל את יישום עיקרון [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] של בעלי חיים לפי תכונותיהם המתאימות לצורכי האדם.
ליישום השיטה נאסף [[תא זרע|זרע]] מזכרים מובחרים, והוא נמכר לכל דורש.
שורה 30 ⟵ 33:
קיימת גישה של טיפולים נוספים כגון קבוצות תמיכה, טיפולים של [[רפואה סינית]] ואחרים. זוגות שלא מצליחים להרות לאחר טיפולי הפריה יכולים לפנות לאפשריות אחרות כדוגמת [[פונדקאות]] או [[אימוץ ילדים]].
==סיכונים
האקראיות בתהליך ההפריה המלאכותית הוליכה את החוקרים שולל ועכבה אותם כמעט 25 שנה כדי לאבחן שהילדים הנולדים דרכה אכן נמצאים בסיכון רפואי גבוה יותר. במשך רוב שנות השמונים והתשעים סברו שאין להפריה החוץ-גופית השפעה על תוצאות הלידה, מלבד בעיות הכרוכות בלידה מרובת עוברים: שליש מן ההריונות מסתיימים שלא בכוונה תחילה בלידת תאומים או שלישיות. זוהי תוצאה של הנוהל הנפוץ הדרך הנפוצה להפריה חוץ גופית
ואולם, בשנת 2002 לא היה אפשר עוד להתעלם מהצד האפל של ההפריה החוץ-גופית. במארס 2002 פרסם "כתב העת לרפואה של ניו אינגלנד" שני מחקרים שהראו שיש בעיות גם אם מביאים בחשבון את שיעור הלידות מרובות העוברים בהפריה החוץ-גופית. אחד המחקרים בדק את משקלם בלידה של יותר מ-42,000 תינוקות אמריקנים
ברור שהסיבה לכך שסיכונים אלו נותרו עלומים במשך יותר מעשרים שנים של ניסיון בהפריה חוץ-גופית היא שמעולם לא הוקמה שום מערכת שתעקוב אחר התוצאות. "לו תמכה הממשלה בהפריה החוץ-גופית, התחום היה מתקדם הרבה יותר מהר," אומר דיואן אלכסנדר, מנהל המכון האמריקני לבריאות הילד ולהתפתחות אנושית. "אבל, כפי שהעניין התגלגל, המכון מעולם לא תקצב מחקר מכל סוג שהוא בהפריה אנושית חוץ-גופית." אלכסנדר מכנה את מה שקרה "לא יאומן ומביך".
שורה 49 ⟵ 52:
== קישורים חיצוניים ==
* דניאל סינקלר, [http://www2.colman.ac.il/law/hamishpat/16/03_sinclair_12.pdf הזרעה מלאכותית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים], '''[[המשפט (כתב עת)|המשפט]]''' 16, יולי 2003
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{מין ומיניות}}
| |||