פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הרחבה, ניסוח, קו מפריד בטווח מספרים
[[תמונהקובץ:Ohr Sameach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת [[1924]]]]
'''רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק''' ([[1843]] - [[14 באוגוסט]] [[1926תר"ג]], [[תר"ג1843]] - [[ד' באלול]] [[ה'תרפ"ו]], [[14 באוגוסט]] [[1926]] ) מגדולי רבני מזרח [[אירופה]] בדור שלפני [[השואה]]. ספריו החשובים הם "[[אור שמח (ספר)|אור שמח]]" על [[הרמב"ם]] ואחרי פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו), וחידושיו על ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.
== ביוגרפיה ==
 
נולד בעיר [[בוטרימוניס]] באזור [[וילנה]] ב[[ליטא]] לאביו ר'לרב שמשון קלונימוס הכהן ולאמו אסנתולאסנת. והתפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב ב[[ביאליסטוק]] אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי [[יוסף זונדל הוטנר]]. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי [[יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)|יום טוב ליפמן הלפרין]] שקירב אותו ולמד עמו ב[[חברותא]]. כך למד גם עם הרב [[יצחק ליב גרוסברג]], מחבר "שי למורא" על [[מסכת בכורות]].{{הערה|[[דוד הלחמי]], '''חכמי ישראל''', תל אביב, תשי"ח, עמ' שע"ט.}}
 
ב[[תרמ"ח]] ([[1888]]) נתמנה לרב [[ליטאים (זרם)|ליטאי]] ב[[דאוגבפילס|דווינסק]] לאחר פטירתו של הרב [[ראובן הלוי לוין]] שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה [[יוסף רוזין|הרוגוצ'ובר]] הרב ה[[חסידות|חסידי]] שם). [[איסר הראל]], יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."{{הערה|1=[http://www.tsofar.com/zofar/mashtap/show_story.asp?id=7018 התיאור המלא מהספר].}}
פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי ה[[תנ"ך]] שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מה[[חרדים]] ועד [[ישעיהו ליבוביץ]]. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "[[ברלין]] היא [[ירושלים]]" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו. הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי שמר ריחוק מה[[ציונות]]. במכתב שכתב ל[[קק"ל]] כתב: "כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות ב[[ועידת סן רמו|סאן רעמא]], ניתן צו אשר [[ארץ ישראל]] תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה [[מצוות ישוב ארץ ישראל]] ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה".
 
בתו היחידה נישאה לר'לרב [[אברהם לופטביר]], תלמיד חכם גדול, ויחסי חיבה וכבוד שררו ביניהם. זמןוזמן קצר אחרי הנישואים חלתה הבת במחלה חשוכת מרפא. כעבורשניהם זמן מה נפטר ר' אברהםנפטרו בדמי ימיו, והבת הייתה מטופלת אצל הוריה. לאחר מספר שנים, נפטרה אף היא. לזוג לאימיהם היוחשוכי ילדים.
 
על שמו נקראה [[ישיבת אור שמח]] בירושלים.
 
== לקריאה נוספת ==
*אהרן סורסקי, רבי מאיר שמחה מדווינסק, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28366&st=&pgnum=1 בית יעקב : ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה''', [[אלול]] [[תשכ"ו]]], עמ' 7-66–7.
*יונה בן-ששון, מערכות האלוקות ומעגלות עולם נברא במשנתו העיונית של בעל "משך חכמה" : התאולוגיה והמטפיזיקה של ר’ מאיר שמחה הכהן, '''אשל באר-שבע''' ב' (1981), עמ' 355-378355–378. ‬
*אהרן פיצ’ניק, הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל על חיבת הארץ ופחד השבועות, '''ברקאי''' א' (תשמ"ג), עמ' 37-4137–41.
* [[עוזי קלכהיים]], כלל ישראל והלכות ציבור במשנתו של הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל על פי ספרו "משך חכמה", '''מנחה לאי"ש''' (תשנ"א), עמ' 323-336323–336. ‬
* הרב [[יהודה קופרמן]], מבוא לספר '''משך חכמה''' על התורה.
*יונה בן ששון, '''משנתו העיונית של בעל משך חכמה''', מכללת ליפשיץ, תשנ"ו.
*נפתלי רוטנברג, '''מלך, ראשי-עם ושבטי ישראל: שוויון בפני החוק בפירושו של בעל המשך חכמה''', בתוך: '''הוגים בפרשה''', ידיעות ספרים 2005, עמ' 645-638638–645. ‬
 
==קישורים חיצוניים==
* 'ר' מאיר־שמחה ב"ר שמעון־קלמן הכהן', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 65-6665–66 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1263-12641263–1264).
* {{אנצ דעת|3905}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/hagaon-4.htm על רבי מאיר שמחה ותורתו] באתר דעת.