משה בידרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Motyshif (שיחה | תרומות)
מ קישור עודף, הגהה
שורה 1:
{{אדמו"ר
|תמונה=[[תמונהקובץ:Moshe Biderman.JPG|200px|כתובת סמוכה לקבר זכריה]]
|שם=רבי משה בידרמן
|תאריך לידה=[[ה'תקל"ז]]
שורה 23:
}}
 
רבי '''משה בידרמן''' ([[ה'תקל"ז]] - [[י"ג בטבת]] [[ה'תרי"א]]; [[1776]] - [[18 בדצמבר]] [[1850]]) היה ה[[אדמו"ר]] השני בשושלת אדמו"רי [[חסידות לעלוב]], עמד בראשה משנת [[ה'תקע"ד]] ועד לפטירתו בשנת [[ה'תרי"א]].
 
==קורות חייו==
רבינולד משה היה בנו של רבילרבי [[דוד בידרמן]] מלעלוב. נחשב לאדמו"ר של החסידות העממית בפולין. היה תלמידו של ר' ישעיה גץ מ[[חסידות פשדבורז'|פשדבורז']], משנת [[תר"ג]] ועד [[תר"י]] כיהן כרב בעיירה פשדבורז' ואז התחיל במסעו לארץ ישראל.
 
רבי משה שאף כל ימיו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בסוף ימיו החליט סופית לעלות ונפרד מכל גדולי ה[[חסידות]] ב[[פולין]], רבי משה הגיע לארץ בשנת ה'תרי"א, יחד עם חלק גדול ממשפחתו. ספינתו הגיע ל[[עכו]] ונסע לבקר ב[[צפת]] וב[[טבריה]] ואחרי זה נסע ל[[ירושלים]] כשבכוונתו להגיע לכותל המערבי ולהתפלל לקירוב הגאולה, אך מיד כשהגיע לירושלים חלה ולאחר זמן קצר נפטר, שבעים ושנים יום בלבד אחרי שהגיע לארץ. ונקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]] ליד [[קבר זכריה]]. בשנת [[1960]] חפרה משלחת ארכאולוגית את סביבותיו של קבר זכריה והסירה את כל הקברים.
רבי משה היה בנו של רבי [[דוד בידרמן]] מלעלוב. נחשב לאדמו"ר של החסידות העממית בפולין. היה תלמידו של ר' ישעיה גץ מ[[חסידות פשדבורז'|פשדבורז']], משנת [[תר"ג]] ועד [[תר"י]] כיהן כרב בעיירה פשדבורז' ואז התחיל במסעו לארץ ישראל.
 
רבי משה שאף כל ימיו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בסוף ימיו החליט סופית לעלות ונפרד מכל גדולי ה[[חסידות]] ב[[פולין]], רבי משה הגיע לארץ בשנת ה'תרי"א, יחד עם חלק גדול ממשפחתו. ספינתו הגיע ל[[עכו]] ונסע לבקר ב[[צפת]] וב[[טבריה]] ואחרי זה נסע ל[[ירושלים]] כשבכוונתו להגיע לכותל המערבי ולהתפלל לקירוב הגאולה, אך מיד כשהגיע לירושלים חלה ולאחר זמן קצר נפטר, שבעים ושנים יום בלבד אחרי שהגיע לארץ. ונקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]] ליד [[קבר זכריה]]. בשנת [[1960]] חפרה משלחת ארכאולוגית את סביבותיו של קבר זכריה והסירה את כל הקברים.
 
תלמידו הידוע היה רבי [[חסידות ראדומסק|שלמה מראדומסק]], אשר ליווה אותו במסעו בין העיירות לקראת נסיעתו לארץ ישראל, ולפני עלייתו לאניה ביקשו לברכו בברכת כהנים.