הבדלים בין גרסאות בדף "ההגמוניה הספרטנית"

 
באותה שנה (379) הגיעה למעשה ההגמוניה הספרטנית לשיאה.{{הערה|עמית, עמ' 440.}} ספרטה חשה כעת חופשייה לנצל עד תום את בעלות בריתה, תוך שהיא מחלקת אותן לעשר יחידות מנהליות שכל אחת מהן הייתה מחויבת להעמיד לרשותה של ספרטה כעשירית מכוחה הצבאי. בהמשך פטרה חלק מהערים משליחת חיילים לצבא הפלופונסי המשותף, והורתה להן לשלם מס כבד במקום. שיטה זו, שבה חלק מהערים מספקות חיילים והאחרות כסף, אפשרה לספרטה להחזיק צבא חזק, אך גם סיפקה לה את האמצעים לכלכלו.{{הערה|עמית, עמ' 440-441.‎‎}} עם זאת, עוד באותה שנה גם החלה ההתרסקות של האימפריה הספרטנית. האוליגרכים ששלטו בתבאי מטעם ספרטה, הקשיחו את שלטונם יתר על המידה. ב[[דצמבר]] של אותה שנה, התארגן נגדם קשר בידי הגולים התבנים באתונה. מנהיגי הקשר [[פלופידס]] ו[[מלון מתבאי|מלון]] שיגרו שבעה מאנשיהם אל תוך העיר כשהם מחופשים לנשים. הלוו רצחו את מנהיגי האוליגרכים, ותוך זמן קצר נכבשה העיר מחדש בידי האזרחים ששחררו את כל האסירים הפוליטיים. חיל המצב הספרטני הותקף, ועד מהרה הגיעה לעזרת התוקפים יחידה צבאית אתונאית. מפקד חיל המצב הספרטני נבהל, והסכים לסגת בתנאי שלא יפגעו באנשיו. הוא וסגנו הוצאו להורג כשחזרו לספרטה.
 
הספרטנים הזועמים דרשו מאתונה הסבר על שליחת הכוחות לעזרת תבאי. בלית ברירה, אתונה הוציאה להורג את אחד מן המפקדים שיזמו את המסע, והשני הוגלה מהעיר. ניסיונותיהם של התבנים להסביר את עצמם לא עשו רושם, והמלך הספרטני [[קלאומברוטוס הראשון]] יצא בראש כוח גדול אל תבאי. עם זאת, מסע המלחמה שלו התברר עד מהרה כהפגנת כוח ותו לא, ולאחר שבועיים, בתחילת שנת [[378 לפנה"ס]], הוא חזר לספרטה לאחר שתיגבר את חיל המצב הספרטני בתספיאה.
 
==אחרית דבר==