הבדלים בין גרסאות בדף "ההגמוניה הספרטנית"

מ
אין תקציר עריכה
(←‏רקע: הגהה)
מ
'''ההגמוניה הספרטנית''' (ב[[יוונית]]: '''Σπαρτιατική ηγεμονία''') הוא כינוי לתקופה בהיסטוריה של [[יוון העתיקה]], בה נשלטה מרבית יוון בידי ה[[פולייס|עיר המדינה]] [[ספרטה]]. ההגמוניה הספרטנית מתחילה עם סיום [[המלחמה הפלופונסית]] בשנת [[404 לפנה"ס]], ומסתיימת באזור שנת [[371 לפנה"ס]] עם תבוסתה של ספרטה בידי [[תבאי]] ב[[קרב לאוקטרה]].
 
==רקע==
לאחר ניצחונן של ערי המדינה היווניות על [[הממלכה האחמנית]] ב[[מלחמת פרס-יוון]], התהוו ביוון שתי ליגות עוינות של ערי מדינה שהתחרו זו בזו על השלטון: [[הליגה הפלופונסית]] בהנהגת [[ספרטה]], ו[[הליגה האטית-דלית]] בהנהגת [[אתונה העתיקה|אתונה]]. החיכוך הראשון בין שתי המעצמות הגיע בשנת [[460 לפנה"ס]], בדמותה של [[המלחמה הפלופונסית הראשונה]]. בשנת [[446 לפנה"ס]] חתמו שני הצדדים על [[שלום שלושים השנים]], ששם קץ למעשי האיבה. במהלך המלחמה, הכירה למעשה אתונה כי הספרטנים הם השולטים ביבשה, בעוד ספרטה הכירה בכך שאתונה שולטת בים.{{הערה|עמית, עמ' 306-307. רוסטובצף, עמ' 108.}} מצב עניינים זה היה נוח מאוד לשני הצדדים. אתונה מצדה ניצלה את הסכם השלום במלואו, ועד מהרה, בהנהגתו של [[פריקלס]], הפכה למעצמה קולוניאלית בעלת צי חזק ועתודות כסף בלתי נדלות. בשנת [[431 לפנה"ס]] הכריזה ספרטה מלחמה על אתונה, ופתחה בכך את [[המלחמה הפלופונסית|המלחמה הפלופונסית השנייה]].
 
במשך תקופה ארוכה התנדנדה המלחמה ללא הכרעה, עד שהמצביא הספרטני [[ליסנדרוס]] הנחיל לצי האתונאי תבוסה מוחצת ב[[קרב אייגוספוטמוי]], וב[[מרץ]] [[404 לפנה"ס]] נכנעה אתונה לאחר מצור קצר. הספרטנים לא שעו לתחנוניהם של חלק מבעלי בריתם להחריב את אתונה כליל, והסתפקו בתנאי שלום נוקשים שנועדו להבטיח שאתונה לא תוכל עוד לתקוף ערים אחרות.{{הערה|Rhodes, p. 224}} אתונה ויתרה על כל האימפריה שלה פרט ל[[אטיקה]] ו[[סלמיס (אי)|סלמיס]], הצי האתונאי פורק, וכל האזרחים שהוגלו מהעיר הוחזרו אליה. לאחר שקיבלו האתונאים את תנאי הכניעה ב[[אפריל]] [[404 לפנה"ס]],{{הערה|עמית, עמ' 405.}} נכנס הצי של ליסנדרוס ל[[פיראוס]], ו[[חומות ארוכות|החומות הארוכות]] נותצו לצלילי חלילים. ליסנדרוס ביטל את ה[[דמוקרטיה]]הדמוקרטיה האתונאית]], וייסד במקומה משטר פרו-ספרטני ([[שלטון השלושים]]).
 
==אופי השלטון הספרטני==
את הוואקוםהריק השלטוני שהותירה מאחוריה אתונה כמעצמה אימפריאלית, מיהרה ספרטה לתפוס. במסגרת חוזה שחתמה ספרטה עם פרס בשנת [[411 לפנה"ס]], עברו כל שטחיה של אתונה באסיה לידי פרס. הליגה האטית-דלית פורקה, וכל שטחיה של אתונה ביוון ובאיים "שוחררו". הספרטנים הבטיחו תמיד לשחרר את יוון מעריצותם של האתונאים ולהעניק "חירות", אולם בפועל התברר עד מהרה שהיוונים רק החליפו אדון.{{הערה|עמית, עמ' 421.}} ספרטה מעולם לא הכינה תכנית ערוכה מראש כיצד לנהוג בשטחים כבושים ונגררה על פי המאורעות. כל השטחים שנכבשו במהלך המלחמה, עברו, כמובן מאליו, באופן "זמני" לשליטת ספרטה. הספרטנים ביטלו את המשטרים שהיו עד אז בערי המדינה, והחליפו אותם ב[[אוליגרכיה|אוליגרכיות]] פרו-ספרטניות. בראש כל אוליגרכיה כזו הועמדה מועצה בת 10 אנשים שנקראה "דיקארכיה".{{הערה|עמית, עמ' 422.}} על פי רוב הספרטנים לא הסתפקו בכך, ובכל עיר הועמד נציב ספרטני מיוחד שנקרא "[[הרמוסטס]]" (ἁρμοστής). במקרים מסוימים (כמו אתונה) אף הושאר בעיר חיל מצב ספרטני.{{הערה|השוו למשל: [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Lys.+15&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0048 פלוטרכוס, "'''חיי ליסנדרוס'''", 15].}} מיותר לציין שכל הערים שילמו מס לספרטה.
 
לאחר המלחמה, הפך ליסנדרוס לשליט הלא רשמי של כל שטחיה של ספרטה מחוץ ל[[פלופונסוס]]. כל הערים שנכבשו באופן זמני בידי ספרטה במהלך המלחמה, והובטחה להן חירות לאחריה, נותרו בשליטת ספרטה, וליסנדרוס עבר מעיר לעיר ונתן הוראות לידקארכיות וההרמוסטסים. התעמולה שלו דאגה להבליט את ניצחונו המרשים על האתונאים בשירי תהילה שחוברו לכבודו, ובפסלים בדמותו שהוצבו ב[[דלפי]].{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Paus.+10.9.9&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0160 פאוסניאס, "'''תיאורה של יוון'''", 10.9.9]. [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Lys.+15&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0048 פלוטרכוס, "'''חיי ליסנדרוס'''", 15].}} ב[[סאמוס]] שונו החגיגות לאלה [[הרה]] לחגיגות לכבוד ליסנדרוס ("ליסנדריאה"). ליסנדרוס הקים לעצמו חצר בסאמוס, ומשם ניהל את האימפריה. רק באיחור מה קלטו הספרטנים שלמעשה האימפריה החדשה היא לא האימפריה של ספרטה, אלא האימפריה של ליסנדרוס.