הבדלים בין גרסאות בדף "ההגמוניה הספרטנית"

 
==אופי השלטון הספרטני==
את הריק השלטוני שהותירה מאחוריה אתונה כמעצמה אימפריאלית, מיהרה ספרטה לתפוס. במסגרת חוזה שחתמה ספרטה עם פרס בשנת [[411 לפנה"ס]], עברו כל שטחיה של אתונה באסיה לידי פרס. הליגה האטית-דלית פורקה, וכל שטחיה של אתונה ביוון ובאיים "שוחררו". הספרטנים הבטיחו תמיד לשחרר את יוון מעריצותם של האתונאים ולהעניק "חירות", אולם בפועל התברר עד מהרה שהיוונים רק החליפו אדון.{{הערה|עמית, עמ' 421.}} ספרטה מעולם לא הכינה תכנית ערוכה מראש כיצד לנהוג בשטחים כבושים ונגררה על פי המאורעות. כל השטחים שנכבשו במהלך המלחמה, עברו, כמובן מאליו, באופן "זמני" לשליטת ספרטה. הספרטנים ביטלו את המשטרים שהיו עד אז בערי המדינה, והחליפו אותם ב[[אוליגרכיה|אוליגרכיות]] פרו-ספרטניות. בראש כל אוליגרכיה כזו הועמדה מועצה בת 10 אנשים שנקראה "דיקארכיה".{{הערה|עמית, עמ' 422.}} על פי רוב, הספרטנים לא הסתפקו בכך, ובכל עיר הועמד נציב ספרטני מיוחד שנקרא "[[הרמוסטס]]" (ἁρμοστής). במקרים מסוימים (כמו אתונה) אף הושאר בעיר חיל מצב ספרטני.{{הערה|השוו למשל: [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Lys.+15&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0048 פלוטרכוס, "'''חיי ליסנדרוס'''", 15].}} מיותר לציין שכל הערים שילמו מס לספרטה.
 
לאחר המלחמה, הפך ליסנדרוס לשליט הלא רשמי של כל שטחיה של ספרטה מחוץ ל[[פלופונסוס]]. כל הערים שנכבשו באופן זמני בידי ספרטה במהלך המלחמה, והובטחה להן חירות לאחריה, נותרו בשליטת ספרטה, וליסנדרוס עבר מעיר לעיר ונתן הוראות לידקארכיותלדקארכיות וההרמוסטסים. התעמולה שלו דאגה להבליט את ניצחונו המרשים על האתונאים בשירי תהילה שחוברו לכבודו, ובפסלים בדמותו שהוצבו ב[[דלפי]].{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Paus.+10.9.9&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0160 פאוסניאס, "'''תיאורה של יוון'''", 10.9.9]. [http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Lys.+15&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0048 פלוטרכוס, "'''חיי ליסנדרוס'''", 15].}} ב[[סאמוס]] שונו החגיגות לאלה [[הרה]] לחגיגות לכבוד ליסנדרוס ("ליסנדריאה"). ליסנדרוס הקים לעצמו חצר בסאמוס, ומשם ניהל את האימפריה. רק באיחור מה קלטו הספרטנים שלמעשה האימפריה החדשה היא לא האימפריה של ספרטה, אלא האימפריה של ליסנדרוס.
 
===מלחמת האזרחים באתונה===
{{הפניה לערך מורחב|קשר קינדון}}
[[קובץ:Spartiates.png|ממוזער|הירידה הדרסטית במספרי האזרחים בספרטה הייתה גורם מכריע לחולשתה]]
בפועל, ספרטה המנצחת הפסידה מהמלחמה לא פחות מאתונה המנוצחת. ליסנדרוס הביא עמו ממלחמותיו סכום כסף גדול, וכסף רב נוסף זרם מהערים הכבושות. עד אז השתמשו הספרטנים במטבעות מיוחדים עשויים [[ברזל]], אשר לא היו קבילים מחוץ לספרטה. המלחמה שינתה כל זאת. עד אז הספרטנים היו רגילים בהסתפקות במועט, אולם כעת הכסף הזר והפךהפך חלק מהתושבים לעשירים, בעוד אחרים איבדו את ההכנסות מאחוזותיהם ונאלצו למכור אותן.{{הערה|Rhodes, p. 242}} על פי החוקים הספרטנים, אזרח ספרטני היה חייב להחזיק בחלקת אדמה ברשותו ולהיות זמין לשירות בצבא. אלואלה שלא עמדו בדרישות אלו, סולקו מה[[סיסיטיה]] (מועדוני החיילים שהיוו את הבסיס החברתי של האזרחים הספרטנים), ובכך איבדו למעשה את מעמד האזרחות שלהם.{{הערה|שם=עמית 427|1=עמית, עמ' 427.}} כך התמעט בהדרגה מספר האזרחים בספרטה. מספר הספרטנים ירד משיא של כ-9,000 ב{{ה|מאה ה-7 לפנה"ס}} לכ-1,000 בשנת [[330 לפנה"ס]],{{הערה|Robin Lane Fox, The Classical World, Penguin Books, 2006, p. 86}} עד שב[[יוון ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] כללה ספרטה רק כמה מאות אזרחים. לדבר זה הייתה השפעה מכרעת על חולשתה הצבאית של ספרטה.{{הערה|במהלך [[המאה ה-3 לפנה"ס]], נעשו שני נסיונות לתקן את המצב. הראשון בידי [[אגיס הרביעי]], והשני בידי [[קלאומנס השלישי]]. אגיס שילם על כך בחייו, וקלאומנס במלכותו}}
 
המצב החדש התנקם בספרטה לראשונה בשנת [[397 לפנה"ס]]. צעיר ספרטני בשם קינדון, שהיה אחד אותם רבים שאיבדו את מעמדם, קשר קשר עם צעירים רבים בצבבמצב דומה ועם מספר רב של [[הלוט]]ים, ותכנן להרוג את כל הספרטנים. אחד מהשותפים למזימה סיפר על כך ל[[אפור (ספרטה)|אפורים]], שהצליחו בעורמה להביא למעצרו של קינדון. קינדון לא עמד בחקירה, וסיפר על כל שותפיו.{{הערה|לדיון על משמעות הקשר, ראו: E. David, "The Conspiracy of Cinadon". ''Athenæeum'' 57 (1979), p. 239–259}}
 
===מסע המלחמה הספרטני לפרס===