הבדלים בין גרסאות בדף "ההגמוניה הספרטנית"

בטווח הקרוב, השפעתו של מסע הרבבה הייתה מעטה, אולם הוא שינה לחלוטין את דעות היוונים בנוגע לפרסים. רבבת יוונים, ללא מורי דרך, כסף או מזון, הצליחו לחצות את פרס תוך שהם מקיימים את עצמם ולהגיע בשלום. עם זאת, הערים היווניות שתמכו בכורש, חששו מפני נקמה, והם פנו לספרטה בבקשה לעזרה. בתגובה, שיגרו הספרטנים בסתיו [[400 לפנה"ס]]{{הערה|Rhodes, p. 226}}} או בראשית [[399 לפנה"ס]]{{הערה|שם=עמית 427}} צבא שכלל כ-5,000 חיילים רגלים ו-400 פרשים בראשותו של המצביא תיברון. על הצבא הפרסי בזירה זו פיקד ה[[סטראפ]] [[טיספרנס]], אשר נחשב למצביא ומדינאי מוכשר. תיברון הובס בידי טיספרנס, וגורל דומה פקד את מחליפו [[דקרילידס]]. בשנת [[398 לפנה"ס]] החליט [[אגסילאוס השני]] מלך ספרטה לצאת בעצמו לאסיה עם 8,000 חיילים נוספים. אלא שאז נתנה הרודנות הספרטנית לראשונה את אותותיה, כאשר [[תבאי]] אתונה ו[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] סירבו להשתתף במסע המלחמה. התבנים הגדילו לעשות, וכאשר אגסילאוס רצה להקריב ל[[ארטמיס]] על אדמתם קודם יציאתו, הם הפכו את המזבח עם הקורבנות עליו. אגסילאוס לא סלח על העלבון.

אגסילאוס הביס את טיספרנס בקרב והגיע עד [[סרדיס]]. טיספרנס הוצא להורג. ומחליפו [[טיתראוסטס]], הצליח לשכנע את אגסילאוס לנוע צפונה אל הסטראפיה של אויבו [[פרנבזוס השני|פרנבזוס]]. פרנבזוס{{הערה|לטענת [[קסנופון]] (הלינקה, 3.5.1), היה זה טיתראוסטס אך על פי החיבור "[[הלניקה מאוקסירינכוס]]" היה זה פרנבזוס. גרסה זו עדיפה מסיבות כרונולוגיות. ראו: Fine, p. 548}} הבין שאגסילאוס לא יעזוב את אסיה מרצונו הטוב, אך גם ידע שיקשה עליו לנצח אותו. לפיכך, הוא שלח את [[טימוקרטס מרודוס]] אל יוון, כדי שיעניק מתנות כסף לערי יוון לצורך מרד בספרטה. ואכן, עד מהרה החלו קורינתוס, [[ארגוס העתיקה|ארגוס]] ואתונה לנקוט במדיניות אנטי-ספרטנית.