הבדלים בין גרסאות בדף "ההגמוניה הספרטנית"

שתי המרוויחות העיקריות משלום אנטלקידס היו ספרטה ופרס. פרס הייתה כעת בטוחה מפני פשיטות יווניות מזדמנות, וספרטה מונתה על ידה כשומרת השלום ביוון, ובכך למעשה ניתנה לה סמכות לפרק ליגות ובריתות. קורינתוס וארגוס, שבמהלך המלחמה הפכו לעיר אחת, אולצו להיפרד מחדש, ותבאי נדרשה לפרק את [[הליגה הבויאוטית]] שבהנהגתה. [[פלטאיה]] הוקמה מחדש. ייתכן שאף נאלצה להיכנס בעל כורחה{{הערה|Cambridge Ancient History, Vol 6, 2008, p. 156}} לברית עם ספרטה. הספרטנים ראו במנדט שקיבלו אישור לטענתם שהם הכוח החזק ביותר ביוון, והם מיהרו לנצל מעמד זה. הקורבן הראשון הייתה [[מנטיניאה]], שהספרטנים מיהרו להאשים אותה בשלל האשמות, שכללו בין היתר טענה שהמנטינאים שמחו כאשר ספרטה הפסידה בקרבות.{{הערה|עמית, עמ' 437.}} כעונש, דרשו הספרטנים מהמנטינאים לפרק את חומותיהם. המנטינאים סרבו, והספרטנים הטילו עליהם מצור. לאחר שהמנטינאים נכנעו, החמירו הספרטנים את התנאים, ופירקו את מנטיניאה לחמישה כפרים עצמאיים, ושישים מבכירי האזרחים בעיר גורשו. בשנת [[383 לפנה"ס]] הכבידה ספרטה את ידה על [[פליוס]], ודרשה את הסגרת ה[[אקרופוליס]] של העיר לידי חיל מצב ספרטני. אגסילאוס הטיל מצור על העיר, שנמשך עשרים חודשים, וכאשר פליוס נכנעה, הקים בית דין מיוחד בן 100 איש שדן באופן חופשי את בני העיר, מי למוות ומי לחיים.{{הערה|עמית, עמ' 438.}}
 
בשנת [[382 לפנה"ס]], שתי ערים חשובות ב[[כלקידיקי]], [[אקנתוס (יוון)|אקנתוס]] ו[[אפולוניה (אלבניה)|אפולוניה]], ביקשו מספרטה עזרה כנגד [[הליגה הכלקידיקית]] שבראשה עמדה [[אולינתוס]]. 10,000 ספרטנים יצאו בשני ראשים אל כלקידיקי, ואחד הראשים הלווהללו חנה בקיץ של אותה שנה ליד תבאי. אחד ממנהיגי תבאי, שהיה פרו-ספרטני, הציע למצביא הספרטני [[פויבידאס]] לנצל את ההזדמנות וללכוד את תבאי. פויבידאס קיבל את ההצעה בהתלהבות, ומכיוון שתבאי הייתה שקועה באותו יום בחגיגה דתית,{{הערה|עמית, עמ' 439.}} הצליח ללכוד בקלות את ה[[קדמאה]] - המבצר הראשי של תבאי. שלטונות תבאי נאלצו לקבל את הכיבוש כעובדה מוגמרת, נעצר איסמניאס, מנהיג מתנגדי ספרטה בעיר, ו-300 מתומכיו נמלטו לאתונה. ביוון נגעלו רבים מהתנהגותה של ספרטה, ופויבידאס ותומכיו בני תבאי, נאלצו לטעון שלתבנים היה קשר סודי עם האולינתים, כך שתפיסת הקדמאה הייתה מעשה התגוננות. איסמניאס הוצא להורג בעוון קשרים עם הפרסים, מעשה הנחשב לנבזי ביותר בהתחשב בכך שספרטה החזיקה במעמדה אך ורק בתמיכתו של מלך פרס.{{הערה|עמית, עמ' 439-440.}} במקביל, משטרים אוליגרכיים פרו-ספרטניים הוקמו גם ב[[תספיאה]] ו[[אורכומנוס]], כך שלספרטה הייתה שליטה מוחלטת ביוון התיכונה.{{הערה|שם=עמית, 440|1=עמית, עמ' 440.}}
 
לאחר פרשה זו, המשיכו הספרטנים בהתקדמות מהירה לכיוון אולינתוס, לאחר שהשיגו הסכם עם [[אמינטס השלישי, מלך מוקדון|אמינטס השלישי]] [[מלכי מוקדון|מלך]] [[מוקדון]].{{הערה|למוקדונים הייתה סיבה טובה לרצות בצמצום כוחם של האולינתים. רק באותה שנה נבזזה בידיהם עיר הבירה המוקדונית [[פלה (מוקדון)|פלה]]}} באביב [[381 לפנה"ס]] הספרטנים והאולינתים התנגשו ברבבקרב מול חומות אולינתוס. הספרטנים ניצחו, אולם אבדות האולינתים היו זעירות והם הצליחו לסגת בשלום אל מאחורי החומות שלהם. באביב 381 לפנה"ס נערך קרב נוסף, והפעם הפסידו הספרטנים ומפקדם [[טלאוטיאס]] (אחיו של אגסילאוס) נהרג. הספרטנים שלחו לזירה תגבורות, וכמפקד החדש מינו את המלך [[אגסיפוליס הראשון]]. אגסיפוליס השם את סביבותיה של אולינתוס, ובשנת [[380 לפנה"ס]] אף כבש את [[טורוני|טורונה]]. עם זאת, במהלך הקיץ הוא חלה ומת, ו[[פוליביאדס]] מונה כמפקד במקומו. פוליביאדס הטיל מצור על אולינתוס, ולאחר שהעיר הורעבה ונותרה בלי אספקת מזון, היא נכנעה בשנת [[379 לפנה"ס]]. הליגה הכלקידיקית פורקה, והערים החברות בה הפכו לחברות בליגה הפלופונסית.
 
באותה שנה (379) הגיעה למעשה ההגמוניה הספרטנית לשיאה.{{הערה|שם=עמית, 440}} ספרטה חשה כעת חופשייהחופשיה לנצל עד תום את בעלות בריתה, תוך שהיא מחלקת אותן לעשר יחידות מנהליות שכל אחת מהן הייתה מחויבת להעמיד לרשותה של ספרטה כעשירית מכוחה הצבאי. בהמשך פטרה חלק מהערים משליחת חיילים לצבא הפלופונסי המשותף, והורתה להן לשלם מס כבד במקום. שיטה זו, שבה חלק מהערים מספקות חיילים והאחרות כסף, אפשרה לספרטה להחזיק צבא חזק, אך גם סיפקה לה את האמצעים לכלכלו.{{הערה|עמית, עמ' 440-441.}} עם זאת, עוד באותה שנה גם החלה ההתרסקות של האימפריה הספרטנית. האוליגרכים ששלטו בתבאי מטעם ספרטה, הקשיחו את שלטונם יתר על המידה. ב[[דצמבר]] של אותה שנה, התארגן נגדם קשר בידי הגולים התבנים באתונה. מנהיגי הקשר, [[פלופידס]] ו[[מלון מתבאי|מלון]], שיגרו שבעה מאנשיהם אל תוך העיר כשהם מחופשים לנשים. הלווהללו רצחו את מנהיגי האוליגרכים, ותוך זמן קצר נכבשה העיר מחדש בידי האזרחים ששחררו את כל האסירים הפוליטיים. חיל המצב הספרטני הותקף, ועד מהרה הגיעה לעזרת התוקפים יחידה צבאית אתונאית. מפקד חיל המצב הספרטני נבהל, והסכים לסגת בתנאי שלא יפגעו באנשיו. הוא וסגנו הוצאו להורג כשחזרו לספרטה.
 
הספרטנים הזועמים דרשו מאתונה הסבר על שליחת הכוחות לעזרת תבאי. בלית ברירה, אתונה הוציאה להורג את אחד מן המפקדים שיזמו את המסע, והשני הוגלה מהעיר. ניסיונותיהם של התבנים להסביר את עצמם לא עשו רושם, והמלך הספרטני [[קלאומברוטוס הראשון]] יצא בראש כוח גדול אל תבאי. עם זאת, מסע המלחמה שלו התברר עד מהרה כהפגנת כוח ותו לא, ולאחר שבועיים, בתחילת שנת [[378 לפנה"ס]], הוא חזר לספרטה לאחר שתיגבר את חיל המצב הספרטני בתספיאה. כך נפתחה "[[המלחמה הבויאוטית]]". בשנת [[375 לפנה"ס]] הובסו שתי מורות ספרטניות ב[[קרב טגירה]] על ידי התבנים.{{הערה|מורה היא יחידה צבאית גדולה בצבא ספרטה שבה כ-700 לוחמים. בסך הכל היו 6 מורות בצבא ספרטה, כך שתבוסה של שתי מורות היא משמעותית}} ההכרעה הסופית הייתה ב[[קרב לאוקטרה]] בשנת [[371 לפנה"ס]]; המצביא התבני [[אפמינונדס]] הצליח להביס את הצבא הספרטני העיקרי תחת המלך קלאומברוטוס, שנהרג בקרב. ההפסד הספרטני בקרב זה סימן את סופה של ההגמוניה הספרטנית ביוון. הבכורה עברה לזמן קצר לתבאי, מנצחת קרב לאוקטרה. המשבר הגדול קרה לא רק בשל מותו של מלך ספרטה והאבדות הכבדות שספגו הספרטנים - היו קרבות שבהם הספרטנים הפסידו והיו קרבות שבהם ספגו אבדות כבדות, אך הייתה זו הפעם הראשונה שבה כוח כלשהו הצליח להביס בצורה מוחצת כל כך צבא ספרטני שלם שנהנה מעדיפות בכוח אדם. בקרב זה נשבר [[מיתוס]] העוצמה הצבאית הספרטנית.