הבדלים בין גרסאות בדף "הסוואה בעולם החי"

ויקישיתוף בשורה
(ויקישיתוף בשורה)
'''הסוואה בעולם החי''' או '''הסוואה טבעית''' משמעותה היטמעות [[בעל חיים]] או [[צמח]] בסביבה הקרובה לו, כך ש[[חוש]]יהם של בעלי חיים אחרים מתקשים להבחין בו.
 
ה[[הסוואה]] הטבעית נוצרת בעזרת עיקרון [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]], לפיו ככל שבעל חיים מותאם יותר לסביבתו, כך גדלים סיכויי הישרדותו ואיתם סיכויי ה[[רבייה]] שלו. ההסוואה היא צורת ההגנה פסיבית ואצל חלק מבעלי החיים גם גורם מסייע וחוסך סיכון ואנרגיה בהתקפה. זאת משום שהיא דורשת מנוחה מוחלטת של הגוף. הסוואה בעולם החי פועלת בשני כיוונים: אצל הטורף - כך שהטרף לא יבחין בו, ואצל הטרף – כדי להתחמק מהטורף. צורה מחוכמת של הסוואה היא התחפשות - התחזות לדבר מסוכן או חסר עניין. הניגוד להסוואה הוא [[צבעי אזהרה]], שנועדו להבליט את בעל-החיים ולהזהיר טורפים מפניו.
 
מרבית בעלי החיים פיתחו סוג כלשהו של הסוואה טבעית, במטרה להשיג [[מזון]] או להתחמק מטורפים. צורת ההסוואה משתנה ממין למין בהתאם למספר גורמים:
* ההסוואה תלויה ב[[פיזיולוגיה]] ובהתנהגות של בעל החיים. הסוואתו של [[יונקים|יונק]] בעל פרווה, תהייה שונה מהסוואתו של [[זוחלים|זוחל]] בעל קשקשים. הסוואתו של [[דג]] החי בלהקה שונה מהסוואתו של דג החי לבדו.
* ההסוואה של בעל חיים מסוים תלויה בפיזיולוגיה ובהתנהגות של טרפו/טורפו. צבעיה של ה[[זברה]] בולטים לעומת הדשא הירוק ב[[סוואנה]], אולם אויבם ה[[אריה]] הוא [[עיוורון צבעים|עיוור צבעים]] וכך מסתווים הזברות בין האורות והצללים הרבים.
 
ההסוואה היא בעצם רכישת פרמטרים חזותיים מהסביבה - צבעים, צורות, צללים והקרנתם על החלק החיצוני ביותר והנראה לעין אצל בעל החיים. הדבר מתאפשר בשתי דרכים:
* על ידי [[ביוכרום|ביוכרומים]], [[פיגמנט|פיגמנטים]]ים מיקרוסקופיים המפיקים צבעים באמצעים [[כימיה|כימיים]] בתוך תאים חיים. נשלטים על יד [[הורמון|הורמונים]] שמפריש בעל החיים.
* על ידי מבנים [[פיזיקה|פיזיקליים]] מיקרוסקופיים הפועלים כ[[מנסרה (אופטיקה)|מנסרות]] (פריזמות). למשל, צבע פרוות [[דוב הקוטב]] היא שחורה, ובאמצעות עקרונות המנסרה נראית הפרווה שהיא מבריקה ומבהיקה בלובנה.
 
הסוואה טבעית, כדי שתהיה אפקטיבית, משתנה עם הסביבה. בעלי חיים השוכנים בסביבה המשתנה בצורה קיצונית, אימצו לעצמם סוגים שונים של מופעים (אצל העופות ניצוי שונה), כדי שהתאמתם לסביבה תהייה מושלמת. זאת הם משיגים באמצעות שתי הדרכים המוזכרות למעלה.
אצל היונקים והעופות השכבה החיצונית ביותר, פרווה או נוצות, הם מבחינת "רקמה מתה" שעליהם להחליף לגמרי כדי לשנות את צבעה או צורתה, על כן יעדיפו את שיטת המנסרות. החלפת השכבה החיצונית נעשית במהלך חילופי העונות או בעת שינויים אקלימים קיצוניים ביותר.
 
אצל [[זוחלים]], [[דו-חי|דו-חיים]]ים ו[[דג]]ים נראית ההעדפה לשיטת הביוכרומים, כי שכבתם החיצונית היא רקמה בעלת תאים חיים. החלפת השכבה החיצונית נעשית לעתים קרובות ובתדירות גבוהה יותר. ההחלפה כמעט ואינה קשורה לשינויי ה[[אקלים]] (דם קר), אלא מונעת על ידי שינויי סביבה מינוריים, להתאמה מושלמת יותר. מינים אחדים משנים את עורם בהתאם לשינויים במצב רוחם, דוגמה לכך היא ה[[זיקית]], שפועלת כך על אף הדעה הרווחת. מינים אחדים משנים את עורם בהתאם לצבע מזונם, דוגמה לכך הם יצורי ים זעירים הניזונים מ[[אלמוג|אלמוגים]]ים שצבעם מגוון ועלוקות שונות.
 
ישנן מספר טכניקות של התחפשות, המשיגות תוצאות שונות:
* התחזות לפרט כלשהו בסביבה. בצורה זו בעל החיים אינו מסתתר כלל אלא גלוי לחלוטין אך פשוט תואם את הסביבה הקרובה לו. דוגמה לכך הוא ה[[מקלון]] המתחזה למקל.
* התחזות על ידי דוגמאות חזותיות שונות הגורמות לתעתועי [[ראייה]] אצל הטורף. הפועלים בשיטה זו סומכים בעיקר על חוש הראייה הלוקה בחסר של אויביהם. הסוואה זו נראית בעיקר אצל דגים השוחים בלהקות – מאחר שאין בכוחה של דוגמה יחידה לבלבל אויב. גם אצל הזברות ניכרת שיטה זו. גם [[פרפראים|פרפרים]] שונים שדוגמאות כנפיהם מזכירות עיני טורף משתמשים באמצעי מתעתע זה.
* התחזות לבעל חיים [[ארס|ארסי]]י בעל צורה דומה. דוגמה לכך היא [[זעמן מטבעות]] הדומה ל[[צפע מצוי]]. בנוסף, בעלי חיים ארסיים רבים משתמשים בצבעי הרתעה כירוק זרחני ואדום בוהק, והלא ארסיים הרוצים להידמות להם משתמשים באותם צבעים.
 
==ראו גם==
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דוידסון|ארז גרטי|בעלי חיים מתחפשים – פלאים תת מימיים|maagarmada/life_sci/בעלי-חיים-מתחפשים-–-פלאים-תת-מימיים|20 פברואר 2010}}