הבדלים בין גרסאות בדף "הסוואה בעולם החי"

קישורים פנימיים
מ (עריכה)
(קישורים פנימיים)
* ההסוואה תלויה ב[[פיזיולוגיה]] ובהתנהגות של בעל החיים. הסוואתו של [[יונקים|יונק]] בעל פרווה, תהייה שונה מהסוואתו של [[זוחלים|זוחל]] בעל [[קשקש|קשקשים]]. הסוואתו של [[דג]] החי בלהקה שונה מהסוואתו של דג החי לבדו.
* ההסוואה מותאמת לסביבה, המרכיבים השונים בסביבת המחיה מתפקדים כמודל עבור ההסוואה. צבע [[פרווה|פרוותו]] של [[שועל שלג]] לבן כ[[שלג]] הסובב אותו. צבעו של ה[[מברישן ירוק|מברישן הירוק]] דומה לצבע ה[[צמחייה]] הסובבת אותו.
* ההסוואה של בעל חיים מסוים תלויה בפיזיולוגיה ובהתנהגות של טרפו/טורפו. צבעיה של ה[[זברה]] בולטים לעומת הדשא הירוק ב[[סוואנה]], אולם אויבם ה[[אריה]] הוא [[עיוורון צבעים|עיוור צבעים]] וכך מסתווים הזברותה[[זברה|זברות]] בין ה[[אור|אורות]] וה[[צל|צללים]] הרבים.
 
ההסוואה היא בעצם רכישת פרמטרים חזותיים מהסביבה - צבעים, צורות, צללים והקרנתם על החלק החיצוני ביותר והנראה לעין אצל בעל החיים. הדבר מתאפשר בשתי דרכים:
* על ידי מבנים [[פיזיקה|פיזיקליים]] מיקרוסקופיים הפועלים כ[[מנסרה (אופטיקה)|מנסרות]] (פריזמות). למשל, צבע פרוות [[דוב הקוטב]] היא שחורה, ובאמצעות עקרונות המנסרה נראית הפרווה שהיא מבריקה ומבהיקה בלובנה.
 
הסוואה טבעית, כדי שתהיה אפקטיבית, משתנה עם הסביבה. בעלי חיים השוכנים בסביבה המשתנה בצורה קיצונית, אימצו לעצמם סוגים שונים של מופעים (אצל העופותה[[עופות]] ניצוי שונה), כדי שהתאמתם לסביבה תהייה מושלמת. זאת הם משיגים באמצעות שתי הדרכים המוזכרות למעלה.
 
אצל היונקיםה[[יונקים]] והעופות השכבה החיצונית ביותר, פרווה או [[נוצה|נוצות]], הם מבחינת "[[רקמת תאים|רקמה]] מתה" שעליהם להחליף לגמרי כדי לשנות את [[צבע|צבעה]] או צורתה, על כן יעדיפו את שיטת המנסרות. החלפת השכבה החיצונית נעשית במהלך חילופי העונותה[[עונות השנה|עונות]] או בעת שינויים אקלימים קיצוניים ביותר.
 
אצל [[זוחלים]], [[דו-חי]]ים ו[[דג]]ים נראית ההעדפה לשיטת הביוכרומים, כי שכבתם החיצונית היא רקמה בעלת תאים חיים. החלפת השכבה החיצונית נעשית לעתים קרובות ובתדירות גבוהה יותר. ההחלפה כמעט ואינה קשורה לשינויי ה[[אקלים]] (דם קר), אלא מונעת על ידי שינויי סביבה מינוריים, להתאמה מושלמת יותר. מינים אחדים משנים את [[עור|עורם]] בהתאם לשינויים במצבב[[מצב רוח|מצב רוחם]], דוגמה לכך היא ה[[זיקית]], שפועלת כך על אף הדעה הרווחת. מינים אחדים משנים את עורם בהתאם לצבע מזונם, דוגמה לכך הם יצורי [[ים]] זעירים הניזונים מ[[אלמוג]]ים שצבעם מגוון ועלוקותו[[עלוקה|עלוקות]] שונות.
 
==טכניקות של התחפשות==
ישנן מספר טכניקות של [[תחפושת|התחפשות]], המשיגות תוצאות שונות:
 
* התחזות לפרט כלשהו בסביבה. בצורה זו בעל החיים אינו מסתתר כלל אלא גלוי לחלוטין אך פשוט תואם את הסביבה הקרובה לו. דוגמה לכך הוא ה[[מקלון]] המתחזה למקלל[[מקל]].
* התחזות על ידי דוגמאות חזותיות שונות הגורמות לתעתועי [[ראייה]] אצל הטורף. הפועלים בשיטה זו סומכים בעיקר על [[חוש]] הראייהה[[ראייה]] הלוקה בחסר של אויביהם. הסוואה זו נראית בעיקר אצל דגים השוחים בלהקותב[[להקה (זואולוגיה)|להקות]] – מאחר שאין בכוחה של דוגמה יחידה לבלבל אויב. גם אצל הזברות ניכרת שיטה זו. גם [[פרפראים|פרפרים]] שונים שדוגמאות [[כנף|כנפיהם]] מזכירות עיני טורף משתמשים באמצעי מתעתע זה.
* התחזות לבעל חיים [[ארס]]י בעל צורה דומה. דוגמה לכך היא [[זעמן מטבעות]] הדומה ל[[צפע מצוי]]. בנוסף, בעלי חיים ארסיים רבים משתמשים בצבעי הרתעה כירוקכ[[ירוק]] זרחני ואדוםו[[אדום]] בוהק, והלא ארסיים הרוצים להידמות להם משתמשים באותם צבעים.
 
==ראו גם==