הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף ויץ"

הוסרו 12 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1))
מ
[[תמונהקובץ:weitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף ויץ]]
'''יוסף וַיְץ''' ([[כ"ה בטבת]] [[תר"ן]], ינואר [[1890]] – [[1972]]) היה מראשי [[קרן קיימת לישראל]], ומהפעילים המרכזיים ב[[התיישבות]], ייעור וברכישת קרקעות ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]] ובשנות [[ישראל|המדינה]] הראשונות. כונה בשם "אב היערות". מנהלו הראשון של [[מינהל מקרקעי ישראל]].
 
בתקופה זו הכניס ללקסיקון ההתיישבותי והפוליטי של ישראל את המונח "היאחזות" כתקיעת יתד יישובית גם בהיעדר תנאים לכך. לאורך [[תקופת המנדט]] וגם לאחר קום המדינה הוא מיקד את עיקר פעילותו להתיישבות באזורי ההר.
 
תחום נוסף שבו התמקד היה ייעור הארץ. הוא למד את נושא הייעור לעומק, נעשה למומחה בתורת ה[[עץ]] והייעור והיה אחראי לכיסוייה של הארץ במעטה של [[יער|יערות]]ות. הוא החזיק בדעה כי הייעור יוצר תנאים להיאחזות בקרקע ועל כן פעל רבות בתחום זה.
 
בהתבשרו ב 18 בספטמבר 1918, כמה חודשים לאחר הצהרת בלפור, על לידת בנו השלישי בהיותו בסג'רה פרץ בתרועה "יחי-עם" וכך קראו הוא ורוחמה אשתו לבנם ומכאן והלאה היה השם "יחיעם" לשם ישראלי נפוץ.
הוא ביקש, בעיקר ממניעים מדיניים וביטחוניים, לחזק באמצעות ההתיישבות את ריבונות המדינה באזורים שנכבשו מעבר ל[[תוכנית החלוקה]], מתוך רצון לבסס את גבולות ישראל שלאחר [[מלחמת העצמאות]]. בנוסף לכך, הוא הוזמן לעמוד בראש ועדות שונות שסייעו לממשלה בנוגע ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים]], כגון [[ועדת הטרנספר]] שהוקמה ב-[[1948]], והיה חבר ב[[ועדת השמות הממשלתית|וועדת השמות הממשלתית]].
במהלך שנות החמישים הגה ויץ את רעיון כפרי העבודה ליישובם של העולים החדשים באזורי ההר בהרי יהודה והגליל ולקראת סוף שנות החמישים עמד מאחורי הקמת ראשון המצפים בגליל - מצפה יודפת.
בראשית שנות השישים היה שותף בהקמת [[מינהל מקרקעי ישראל]], מונה למנהלו הראשון ונטל חלק מרכזי בגיבושה של האמנה שנחתמה בשנת [[1961]] בין ממשלת ישראל לבין קק"ל על הגדרת מעמדה החדש של הקרן במדינת ישראל. במקביל לכהונתו כמנהל מינהל מקרקעי ישראל, שימש גם כמנהל מחלקת פיתוח קרקע בקק"ל. במסגרת זו תפקידו זו הביא להקמתם של מצודות הספר - 6 יישובים חדשים שהוקמו באזורי ההר שלאורך הגבולות על ידי קק"ל בשיתוף עם הצבא בדומה למתכונת של היאחזויות הנח"ל.
 
מתפקידו במינהל מקרקעי ישראל פרש בשנת [[1964]] ולאחר כשנתיים פרש גם מהנהלת מחלקת פיתוח קרקע בקרן קיימת לישראל. גם לאחר צאתו לגמלאות המשיך לכהן כחבר בדירקטוריון קק"ל, כממלא מקום היושב ראש שלו ולשמש כיועץ במשימות פיתוח קרקע והתיישבות בהיאחזויות.
בערב [[סוכות]] שנת [[1972]] הלך יוסף ויץ לעולמו כשהוא בן 82 ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], לצד בנו.
 
על שמו קרוי המושב תלמי יוסף בחבל שלום אשר סמוך לגבול עם מצרים ועם רצועת עזה, [[מצפה רביבים]] ב[[נגב]] הצפוני, ורחוב ב[[ירושלים]] המחבר את [[הר הרצל]] עם שכונת קריית משה.
 
==משפחתו==