ויליאם ג'נינגס ברייאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 83:
== הבחירות ב-1900 ==
[[קובץ:Rogers cartoon about William Jennings Bryan reconstructing the Democratic Party platform.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברייאן מציג לדוד סם את המצע הדמוקרטי]]
ברייאן רץ כמועמד אנטי-אימפריאליסטי ב-[[1900]], ומצא את עצמו באותו צד כמו המיליונרים שהתנגדו אליו. הרפובליקנים לעגו לברייאן ואמרו שהוא לא החלטי, ואף קישרו אותו עם דמות האריה הפחדן מהספר "[[הקוסם מארץ עוץ]]"
לטענת ברייאן, האימפריאליזם ונושא הכסף החופשי היו קשורים קשר הדוק. האומה, לטענתו, יכולה לנטוש את מסורות העבר, להשתמש בכוח ולא בהיגיון, לחסל את ערכיה, ולכבוש אנשים חלשים, אולם לעולם לא תוכל לברוח מעונש על הפרת זכויות אדם.
ביום רגיל, נאם ברייאן ארבעה נאומים בני שעה, ועוד נאומים קצרים יותר שהצטברו לעוד שעתיים. הוא נאם בקצב של 175 מילים בדקה, 63,000 מילים ביום, ומספיק כדי למלא 52 טורים בעיתונות. פעם אחת בויסקונסין, נאם 12 נאומים ב-15 שעות.
למרות ההתלהבות של ברייאן, מקינלי והרפובליקנים היו חזקים. המפלגה הרפובליקנית השתמשה בתקציב גדול פי עשרה מהמפלגה הדמוקרטית. ברייאן הכריז שהאימפריאליזם היה העניין המרכזי, אולם התקשה לבדל את עצמו מהמפלגה הרפובליקנית. הוא טען שעל ארצות הברית להגן על הפיליפינים, ואילו הרפובליקנים טענו שהסיפוח של הפיליפינים יוביל לעצמאות עתידית. כשהיחס של שתי המפלגות לאימפריאליזם היה דומה, המצע הכלכלי של הרפובליקנים היה חשוב יותר משאלת הפיליפינים. ברייאן שמר על כוחו בדרום, שהיה מעוז דמוקרטי בו הלבנים הצביעו והשחורים לא, אולם איבד את השליטה בכמה ממדינות המערב. מקינלי שוב ניצח בצפון-מזרח המדינה והצליח לנצח בהפרש נוח. מקינלי זכה ב-296 אלקטורים לעומת 155 לברייאן. ברייאן איבד את שליטתו במפלגה, ובעלי בריתו, הפופוליסטים, נעלמו מהפוליטיקה.
== הבחירות ב-1908 ==
| |||