אבראהים פאשא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
שורה 74:
לאבראהים פאשא מקום חשוב ב[[היסטוריה של ארץ ישראל]]. ב-[[1831]] עלה אבראהים בראש צבא בן 40,000 חיילים על ארץ ישראל. הוא כבש את [[עזה]], [[רמלה]], [[יפו]], [[חיפה]] ו[[ירושלים]] ללא קרב, ואת [[עכו]] לאחר מצור אכזרי של ששה חודשים.
 
כיבוש הארץ בידי אבראהים פאשא הביא לשינוי דמוגרפי מהותי. אבראהים פאשא הביא עמו עשרות אלפי מצרים, ביניהם גם פלאחים, לשם ביצוע עבודות שונות ועל מנת לקבץ סביבו נאמני שלטון. מצרִים אלה התיישבו בכפרים ובערים, בייחוד בשפלת החוף שהייתה למעשה ריקה, לדוגמה ביישוב ערב-אוּפּי בוואדי חוורה (עמק חפר) והיישוב ערב-דמארה באזור חדרה; שכונות מצריות אחדות ביפו וכפרים בסביבתה, כגון [[פג'ה]], [[סומייל]], [[ג'לג'וליה]], אמלבס ([[פתח תקוה]]), קובּ‏יבהקובּיבה ([[כפר גבירול]]); תושבי קטרה ([[גדרה]]) באו בתקופה זו מ[[לוב]]; ב[[ואדי ערה]] ודרומית לו, התיישבו מאות משפחות של [[מהגר]]ים מצריים בכפרים [[עארה]], [[ערערה]], [[כפר קרע]], [[כפר קאסם]], [[טייבה]], [[קלנסואה]], [[אום אל פאחם]] ואחרים. מאות אחדות של מהגרים ממצרים התיישבו ב[[חיפה]].{{מקור}}
 
כשיצא אבראהים למסע כיבוש נמל יפו מידי הסולטאן הטורקי הקים [[מפקדה]] צבאית על הרכס שמדרום לעיר העתיקה ותכנן להפוך את יפו לעיר נמל מרכזית. אבראהים פאשא הביא לארץ חיילים משוחררים ממצרים והושיב אותם בשכונות מסביב לחומות. לשכונות האלה קראו "סכנות" (לדוגמה [[סכנת א-טורקי]]) - ומכאן צמח המושג שכונה.