יהוד מדינתא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות |
מ אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק |
||
שורה 1:
[[קובץ:Palestine under the Persians Smith 1915.jpg|ממוזער|יהוד מדינתא (בוורוד)]]
[[
[[קובץ:YehudObverse 1.jpg|ממוזער|שמאל|150px|מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי [[נשר]] או [[בז]]]]
'''יהֻד''' או '''יהוד מְדִינְתָּא''' הוא שמה ה[[ארמית|ארמי]] של '''פחוות יהודה''' - רשות [[ממשל עצמי]] [[יהודי]] ב[[חבל יהודה]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופה הפרסית החל מה[[המאה ה-6 לפנה"ס|מאה ה-6 לפנה"ס]].
שורה 13:
{{ציטוטון|וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה|{{תנ"ך|עזרא|ב|א}}}}.
הממשל העצמי היהודי בחבל יהודה אשר בראשו עמדו יהודים שמונו על ידי [[הממלכה האחמנית|הממלכה הפרסית]] נודע גם בשם "פחוות (=ממשל/ממשלה) יהודה".{{הערה|1=ב{{תנ"ך|נחמיה|ב|ז}} נאמר "פחוות עבר הנהר", אך מיד לאחר מכן נזכרת "יהודה" בהקשר לכך.}}
הפחווה, הנזכרת ב{{תנ"ך|עזרא|ה|ח}}, הייתה מקום ישיבתם של [[שיבת ציון|שבי ציון]], ונאספו אליה גם בני [[שבט
{{ציטוטון|וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל-הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר-נִשְׁאֲרוּ מִן-הַשֶּׁבִי וְעַל-יְרוּשָׁלָםִ|{{תנ"ך|נחמיה|א|ב}}}}.{{הערה| השם "יהודית" עבור שפת היהודים נזכר ב[[ספר מלכים]] [[s:מלכים ב יח|ב, יח]], וכן במקבילה שב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לב}}. ראו עוד אצל: [[משה בר אשר]], [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/bar.html איש יהודי היה בשושן הבירה], פרשת תצוה ושבת זכור, תשנ"ט, באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]].}}
שורה 28:
מאז מתן הצהרת כורש התחוללה ביישוב היהודי בארץ ישראל צמיחה מחודשת. העולים הגיעו בכמה גלי עליות ובראשם מנהיגים מקרב הגולה בבבל. גל העלייה הראשון בהנהגת [[ששבצר]] "הנשיא ליהודה" כלל 50,000 נפש. לאחריו התמנו [[זרובבל]] בן שאלתיאל כ"פחת יהודה", [[עזרא הסופר]] ו[[נחמיה]]. חלק מהעליות תוארו בספרים [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]].
בנית ההתיישבות ושיקום ההריסות נתקלו בקשיים והתנהלו באיטיות. בשנה הראשונה לחזרתם של הגולים, הוקם באתר [[הר הבית]] והמקדש החרב ה[[מזבח]] וחודשה עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]]. בשנה השנייה לחזרתם של הגולים, הונחה אבן הפינה לבית המקדש השני. הפעולות הללו עוררו את חשדותיו של המנהל הפרסי השליט ואת מורת רוחם של השומרונים. בקשתם של השומרונים להשתתף בהקמת המקדש סורבה והם בנו מקדש משלהם ב[[הר גריזים]]. התקבל האישור מן המלך הפרסי [[דריווש הראשון]] לבניין המקדש. משום ההשהיה בהקמת המקדש השני הפצירו הנביאים [[חגי]] ו[[זכריה (נביא)|זכריה]] בעם להאיץ קצב הקמתו. לאחר איסוף תרומות למימון הבנייה ובנייה מאומצת לפי ההלכה והמנהג, נחנך [[בית המקדש השני]] בשנת [[516 לפנה"ס]].
בשלהי התקופה התגברה השפעתה של [[התרבות ההלניסטית]].
|