מאוזר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-([א-תֲֳִֵֶַָֹּּ])(?:‎|‏)+ +\1)
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Mauser logo.gif|שמאל|ממוזער|150px|סמל החברה]]
'''מאוזר''' הוא השם הרווח לחברת כלי הנשק [[גרמניה|הגרמנית ]] '''Mauser-Werke Oberndorf Waffensysteme GmbH''', ולסדרה של רובים ואקדחים מתוצרתה. החברה נוסדה ב-[[1834]] על ידי האחים וילהאלם ופאול מאוזר. בשנת [[1887]] רכש תעשיין הנשק היהודי איזידור לאֶואֶ (Loewe) את השליטה במאוזר. החברה תכננה וייצרה את רובי הצבא הגרמני מ-[[1871]] ועד סוף [[מלחמת העולם השנייה]].
 
==דגמי החברה==
[[תמונהקובץ:Rifle Mauser M1871.jpg|ממוזער|שמאל|250px|רובה מאוזר]]
 
*'''[[מאוזר C-96]]''' - אקדח חצי אוטומטי שיוצר על ידי מאוזר משנת 1896 ועד סוף מלחמת העולם השנייה.
* '''[[מאוזר 98]]''' בגרמנית Mauser Gewehr 98-[[רובה]] מטען בריחי. המספר 98 הוא על שם שנת הייצור: [[1898]]. רובה זה נחשב לאחד הרובים הבריחיים המוצלחים שיוצרו אי-פעם ושימש כנשק העיקרי של חיילי הצבא הגרמני הקיסרי במלחמת העולם הראשונה, ושל ה[[ורמאכט|וורמאכט]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הרובה היה בעל קיבולת של 5 כדורים בבית הבליעה. מטענים מיוחדים לרובה, שהיו ברשותו של כל לוחם, איפשרו הכנה מראש של תחמושת במטענים בני 5 כדורים כל אחד, וטעינת הכדורים בבית הבליעה נעשתה בתנועה אחת. כתוצאה מכך, ניחן הרובה בקצב אש מהיר יחסית לרובים בריחיים אחרים שהיו קיימים באותה עת. אורך הרובה 125 ס"מ ומשקלו 4.09 ק"ג.
*'''[[מאוזר K98]]''' - גרסת [[קרבין]] ל-[[מאוזר 98]]. הרובים שהגיעו לישראל היו מגירסת הקרבין (Mauser Karabiner 98K). רובי הקרבין נבדלו מרובי מאוזר 98 הרגילים באורכם ובמשקלם. אורך רובה הקרבין 111 ס"מ ומשקלו 3.92 ק"ג. גירסת הקרבין פותחה במהלך מלחמת העולם השנייה, יוצרה באופן סדיר, וזכתה לפופולריות רבה, ולשימוש נרחב ביותר בצבא הגרמני. רובי המאוזר K98 נרכשו ב[[צ'כוסלובקיה]] על ידי אנשי הרכש של "ההגנה", ואחר כך [[צה"ל]] והשתתפו ב[[מלחמת העצמאות]]. כל הרובים נשאו סימני הטבעה של הצבא הגרמני, כולל סמל צלב הקרס המכונף, ולצידם הוטבעו גם סמל מגן דוד וסימון צה"ל.
* '''[[מאוזר 98K מוסב]]''' - עם המעבר בצה"ל לשימוש נפוץ בתחמושת נאט"ו בקליבר 7.62 מ"מ על 51 מ"מ, נערכה התעשייה הצבאית להסבה מאסיבית של רוב רובי [[מאוזר K98]], שהיו בשימוש צה"ל לתחמושת זו. בעת ההסבה הוחלפו כליל קנה הרובה ובית הבליעה. הרובים המוסבים, סומנו בכיתוב 7.62, כדי להבדיל אותם מן הרובים בקליבר 7.92 על 57 מ"מ שהמשיכו לשמש בשירות צה"ל, עד תחילת שנות ה-70.
* '''"[[טו-טו]]"''' - זהו מאוזר K98 שעבר הסבה ב[[ישראל]] מקליבר 7.92 מ"מ ל 0.22 אינץ' (5.56 מ"מ). אורכו מטר אחד ומשקלו 2.9 ק"ג. הטווח היעיל של רובה זה הוא כ-200 מטר. מבנהו הייחודי של רובה זה הוא כזה שאין בו הרבה חלקים שניתן לפרק (החלק היחיד הוא הבריח), כוונותיו מדייקות להפליא, אך מגרעתו היא בכך שהכדורים שהוא יכול לירות הם מאוד קטנים (0.22 אינץ'). לכן, רובה זה שימש בעיקר לאימוני קליעה, במסגרות ה[[גדנ"ע]] ותנועות הנוער. רובה זה עדיין משמש כנשק [[צלף (ירי)|צלפים]] ב[[המשמר האזרחי|משמר אזרחי]].
*'''[[מאוזר SP-66]]''' - [[רובה צלפים]] בריחי. תוכנן במקור לתחרויות [[קליעה]] ספורטיביות, אך צה"ל השתמש בו גם לצרכים מבצעיים, כגון קליעה כירורגית במחבלים חמושים בתוך קהל.{{הערה|1= [http://www.snipercentral.com/sp66.htm מאוזר SP-66] באתר sniper central}}
* '''[[מאוזר 86SR]]''' - רובה צלפים בריחי. נמצא בשימוש [[מערכת הביטחון|כוחות הביטחון]] ה[[ישראל|ישראלים]]ים (לרבות [[צה"ל]] וה[[ימ"מ]]).{{הערה|1= [http://www.snipercentral.com/sr68.htm מאוזר SR-68] באתר sniper central}}
 
 
===הרובה היהודי - Gewehr 88 - Judenflinte===
רובה מאוזר בריחי קליבר 7.92 מ"מ, פותח בשנת [[1888]].<br /> ידוע גם בשם:Model 1888 Commission Rifle{{הערה|1=[[:en:Model 1888 Commission Rifle|Model 1888 Commission Rifle]] - בוויקיפדיה האנגלית}} זה הרובה הגרמני הראשון שהשתמש ב[[אבק שריפה]] מודרני נטול עשן עם תכונות דחף משופרות. אבק שרפה זה איפשר את השימוש בקליבר קטן יותר, 7.92 מ"מ במקום 11 מ"מ . מודל 1888 שירת בצבא הגרמני עד [[מלחמת העולם הראשונה]] ובצבא הטורקי עד [[מלחמת העולם השנייה]]. רובה זה היה "האבא" של ה[[מאוזר K98]] הידוע בארץ בשם "הרובה הצ'כי" ששימש את צה"ל ב[[מלחמת העצמאות]].
 
בשנת [[1887]] רכש תעשיין הנשק היהודי איזידור לאֶואֶ (Loewe) את בית החרושת לנשק מאוזר.{{ש}} איזידור לאֶואֶ ניהל את "חברת לודויג לאֶואֶ" - Ludwig Loewe Company על שם אחיו לודויג{{הערה|1= [[:en:Ludwig Loewe|לודויג לאוא]] - בוויקיפדיה האנגלית}} שייסד את בית החרושת לנשק (לודויג נפטר בשנת 1886). מאוחר יותר אוחדה מאוזר עם "חברת לודויג לאֶואֶ" לחברה בשם "מפעלים גרמניים לנשק ותחמושת" (Deutsche Waffen- und Munitionsfabriken AG).
 
בייצור הראשוני של רובי Gewehr 88 היו כמה תקלות. בפרסום [[אנטישמיות|אנטישמי]] משנת [[1892]] עם הכותרת: "Judenflinten" - "רובי היהודים" שחיבר [[הרמן אלווארדט]] הואשמו היצרנים היהודיים של הרובים ושל אבק השרפה שהם מייצרים בכוונה תחילה מוצרים פגומים. זאת כדי שהצבא הצרפתי יוכל בשעת מלחמה לנצח את הצבא הגרמני. מאז רובה זה ידוע בשם "הרובה היהודי". בפרסום זה נטען שמעשי החבלה ברובים נעשו בפקודת הארגון היהודי [[כל ישראל חברים]] שהוקם בצרפת{{הערה|1=ד"ר [[ארתור רופין]], '''פרקי חיי''' נעורים ושחרות בגולה 1876־1907, הוצאת עם עובד תל אביב.}}.
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
* [http://www.mauser.com/ מאוזר] - האתר הרשמי של החברה