אדרת (מושב) – הבדלי גרסאות

בשנת [[1959]] נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מ[[רומניה]]. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידדולמגידול טבק וגפנים{{הערה|{{דבר|אפרים תלמי|דרך לאורך הגבול|1959/05/26|00302}}}}. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה ב[[הקרן הקיימת לישראל|קק"ל]] או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי הסוכנות היהודית. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|4 כפרים שהוקמו בטעות|1961/01/30|00301}}}}. בשנת [[1963]] הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים מ[[מרוקו]]. העולים עסקו ב[[חקלאות]], בעיקר בענף ה[[לול]]ים, עד ל[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]]. כיום תושבי המושב עובדים ב[[ירושלים]], [[בית שמש]], [[גוש עציון]], ו[[גוש דן]]. בעקבות הרחבת המושב בשנת [[1997]], בין תושבי המקום נמנים גם עולים מ[[ארצות הברית]], [[בריטניה]], ו[[קנדה]].