|
הרב '''אליהו שלמה ליס''' ([[י"ג בשבט]] [[ה'תרס"א]], [[2 בפברואר]] [[1901]] - [[י' בניסן]] [[ה'תשכ"ג]], [[4 באפריל]] [[1963]]) היה [[ראש ישיבה]] ור"מ בישיבת [[ישיבת תפארת ישראל|תפארת ישראל]] ו[[ישיבת תפארת הכרמל|תפארת הכרמל]] ב[[חיפה]].
== ביוגרפיה ==
=== ימיו נערותו ונישואיו ===
נולד ב[[פלך (גאוגרפיה)|פלך]] סיניצ׳ה שב[[רוסיה הלבנה]], לרב ניסן, ולביילהוביילה ליס. אבותיו השתייכו למשפחת פרידמן, שם משפחה אשר בנסיבות הזמן הוסב לליס. מקום מולדתו בעירה קטנה ב[[פלך (גאוגרפיה)|פלך]] סיניצ׳ה שב[[רוסיה הלבנה]]. היה מכונה לעתים שלמה 'סיניצר', ע"ש מקום לידתו.
כברבבחרותו משחרנכנס נעוריו נתפרסם כעילוי וגאון, הוא החל את לימודיו בישיבהללמוד ב[[סולצק]] ושמעבישיבתו שיעוריםשל מפי הג"ררבי [[איסר זלמן מלצר]] זצוק"ל, לאחמ"כלאחר מכן למד בישיבה ב[[קלצק]] אצל הגאוןהרב [[אהרן קוטלר|ר' אהרן קוטלר]],. אשרבשתי בהישיבות אףאלו היהלמד ה'חוזר'בחברותא עלעם שיעורי ר' אהרן יחד עםהרב [[אלעזר מנחם מן שך|הגרמ"מ שך זצוק"ל]], שניהם אף למדו בחברותא בשנות לימודיהם בישיבה בקלצק וב[[סלוצק]], הגרמ"מ שך חיבבו והעריצו ואף ספד לו כנשפטר רבינו.
בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץל[[ארץ ישראל]] ולמד ב[[ישיבת חברון כנסת ישראל|ישיבת חברוןכנסת ישראל]] אשר קבעה את מושבה באותה העת בעיר ב[[חברון]], לימים סיפר את סיפור הצלתו המופלא ב[[מאורעות תרפ"ט]] אשר ניצל מהם בדרך נס .<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יתד נאמן|שם=ארבעםארבעים שנה להסתלקותו|כתב עת=מוסף שבת קודש}}</ref>.
לימיםבשנת נישא[[תרצ"ג]] לרבניתנשא רובמןאת אחותו אחותשל הרב [[דב מאיר רובמן|דוב מאיר רובמן]] מקים ור"יוראש ישיבת תפארת ישראל בחיפה,.{{הערה|את שמוהשידוך הוצעהציע מפיראש ישיבת חברון הרב ה[[יחזקאל סרנא|גר״י סרנא]]}} זצוק״ללאחר רנישואיו מונה לר"ימ חברוןשל באותהשיעור העתד' בישיבת תפארת ישראל, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו. בנוסף מסר שיעורים לתלמידי ה[[קיבוץ]] ב[[ישיבת כנסת חזקיהו]].
=== ישיבת תפארת ישראל ===
במשך שלושים שנה מסר שיעורים לתלמידי שיעור ד' בישיבת תפארת ישראל, הוא החל במסירת השיעורים מיד לאחריו נישואיו בשנת תרצ"ג בהיותו בן שלושים ושתים שנה בלבד, ועד יום פטירתו בשנת תשכ"ג.
בנוסף מסר שיעורים לתלמידי ה״קיבוץ״ שבישיבת ״[[ישיבת כנסת חזקיהו|כפר חסידים]]״. שתי הישיבות הללו נחשבו כבעלות שם ותלמידי חכמים מופלגים וידועים עברו בין שעריהן.
=== גדלותו בתורה ===
כבר משחר נעוריו ניכרה בו גדולתו, היה נקרא בפי כל תלמיד חבר לר' אהרן קוטלר, ונחשב מבחירי ישיבת חברון.
לאחר שנתמנה כר"מ בישיבת תפארת ישראל, קיבל מכתב הסמכה מר' איסר זלמן מלצר אשר כ' עליו שם בין היתר "הרב הגאון המובהק חריף ובקי, סיני ועקר הרים מעמיק ומחדש בש"ת שלמה ליס שי' וכו' אשר ידעתי גודל ערכו בתוה"ק בחריפות ובקיאות וכו' ומחדש גדול בהעמקה והבנה ישרה, ע"כ ידי תכון עמדו לסמכו בסמיכת חכמים יורה יורה ידין ידין וכו'. ▼
=== פטירתו ===
הרב אליהו שלמה השיב את נשמתו הטהורה ליוצרו בערב הפסח יום חמישי בי' ניסן התשכ"ג, בהיותו בן ס"ב שנים בלבד.
בהלוויתו אשר בה השתתף ואף ספד מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, השתתפה כל סלתה ושמנה של [[חיפה]] החרדית מספד מר התקיים בימי השבעה בהיכל ישיבת "תפארת ישראל".
▲לאחר שנתמנה כר"ממינויו בישיבת תפארת ישראל, קיבלהוסמך מכתבלרבנות הסמכהעל מר'ידי רבו הרב איסר זלמן מלצר אשר כ'שכתב עליו שם בין היתר {{ציטוט|תוכן="הרב הגאון המובהק חריף ובקי, סיני ועקר הרים מעמיק ומחדש בש"ת שלמה ליס שי' וכו' אשר ידעתי גודל ערכו בתוה"ק בחריפות ובקיאות וכו' ומחדש גדול בהעמקה והבנה ישרה, ע"כ ידי תכון עמדו לסמכו בסמיכת חכמים יורה יורה ידין ידין וכו'"}}.
נפטר בחיפה בי' בניסן התשכ"ג. בהלווייתו השתתפו רבני הקהילה החרדית בחיפה והרב שך ספד לו.
נקבר ב[[מתחם בתי הקברות בחיפה|בית הקברות הישן בחיפה]].
על מצבתו נחרט כך:
{|
!פ נ
הרב הגאון הצדיק חסיד ועניו
=== ספריו ===
הותיר מחברות המכילות את חידושיו על התלמוד. חלק מהם על מסכת בבא מציעא יצא לאור בספר 'גחלי אש'.
רבינו השאיר אחריו ברכה מרובה בכתב ידו, עשרות מחברות מלאות מזן אל זן בחידושי תורה מתחילת הש"ס ועד סופו, לא השאיר מקום אשר לא חידש בו.
=== מתלמידיו ===
לע"ע יצא לאור חלק קטן מחידושיו על מסכת בבא מציעא ונקרא 'גחלי אש' ע"ש הפסוק (ויקרא יז, יב) "ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש". והזכיר כן בימי חייו שכן רצונו שיקרא, ורומז לשמו 'אליהו שלמה'.
* הרב [[צבי דב כהנוביץ]] - ראש [[ישיבת תפארת צבי]].
* פורפ' [[אבנר חי שאקי]] , אשר גלה מצפת ללמוד תורה אצל הרב ליס.<ref>{{קישור כללי|הכותב=ירחון קול סיני 74|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25459&hilite=df815fe0-95d6-4e5e-97d4-e34796eae13a&st=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C|כותרת=אבנר חי שאקי|אתר=היברו בוקס|תאריך=}}</ref> .▼=== תלמידיו ===
מבין תלמידיו הרבים נתפרסמו -
* הרב [[צבי דב כהנוביץ]], אשר כיהן כראש [[ישיבת תפארת צבי]], אשר זכות ראשונים שמורה לו בהנחת היסודות לעריכת כתבי הרב ליס, לאחר שערך מראי מקומות למחברותיו וכתביו של הרב ליס.
▲* פורפ' [[אבנר חי שאקי]], אשר גלה מצפת ללמוד תורה אצל הרב ליס<ref>{{קישור כללי|הכותב=ירחון קול סיני 74|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25459&hilite=df815fe0-95d6-4e5e-97d4-e34796eae13a&st=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA+%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C|כותרת=אבנר חי שאקי|אתר=היברו בוקס|תאריך=}}</ref>.
== לקריאה נוספת ==
מוסף שבת קודש, '''ארבעים שנה להסתלקותו''', גאון מדור עבר, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?187909&$201608291753541 מוסף שבת קודש 34] באתר אוצר החכמה המקוון.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:ליס, אליהו שלמה}}
[[קטגוריה:רבני ישיבת תפארת ישראל]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות ליטאים בארץ ישראל]]
| 