בית המדרש לרבנים בברסלאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Breslauseminar.png|ממוזער|250px|בית המדרש בתחילת המאה ה-20.]]
'''בית המדרש לרבנים בברסלאו''', או '''הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל''' (במקור: '''בית מדרש הרבנים ברסלוי''', [[גרמנית]]: '''Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung'''), היה [[בית מדרש]] גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק ב[[חכמת ישראל]], שפעל בעיר [[ברסלאו]], קודם בממלכת [[פרוסיה]] ולאחר מכן ב{{ה|רייך הגרמני}} המאוחד, בין [[1854]] ל–[[1938]]. המוסד היה מוקדה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, ש[[היהדות הקונסרבטיבית]] רואה עצמה כממשיכתה.
 
שורה 7:
מנהלו הראשון וקובע הקו ההשקפתי בו היה הרב [[זכריה פרנקל|זכריה פרַנקל]]. בנאום שנשא ב-[[28 בפברואר]] [[1855]] הוא קבע שתפקיד המוסד לתקן אנומליה - ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] ול[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] היו מכונים שעסקו בהכשרת פרחי כהונה, אך לא ליהודים, ולכך נועד הסמינר של ברסלאו. בין המורים שהביא זכריה פרנקל היו [[צבי גרץ]], [[יעקב ברנייס]], [[מנואל יואל]] ו[[בנדיקט צוקרמן]].
 
[[תמונהקובץ:Breslau1928.png|ממוזער|150px|[[סמליל]] המוסד, מהדו"ח השנתי ל-1928.]]
תחומי הלימודים היו כתבי הקודש, הפירושים השונים, התרגומים ולימודי ה[[עברית]] וה[[ארמית]]. לימדו גם [[גאוגרפיה של ארץ ישראל]], מבוא ל[[משנה]], [[התלמוד הבבלי]] ו[[התלמוד הירושלמי]], [[שפות קלאסיות]], [[היסטוריה של העם היהודי]] והספרות היהודית, [[מדרש]]ים, [[פילוסופיה]] דתית ו[[אתיקה]] על בסיס מקורות יהודיים, נוהגים וטקסים, רוח ההלכה והיבטיה האזרחיים והפליליים, עם דגש על ענייני אישות.
 
תלמידי הסמינר, ש[[סמיכה לרבנות|הוכשרו לרבנות]], חויבו בלימודים כלליים ובהשגת תואר [[דוקטור]]. הם היו פטורים מתשלום, זכו לתנאי פנימייה ולעתים גם קיבלו מלגות. רבים התפרסמו בהמשך כמנהיגים רבניים ורוחניים בקהילותיהם. בין בוגרי הסמינר היו [[ישראל לוי]], [[יצחק משה אלבוגן]], [[משה גידמן]], [[חנוך יהודה קאהוט]], [[משה גסטר]], [[לאו בק]] ועוד. מתוך 728 בוגרים במהלך השנים, 249 הוסמכו לרבנות.
 
לסמינר הייתה, החל מ-[[1851]], [[הוצאה לאור]] יוקרתית שפעלה ברציפות (עם הפסקה קצרה אחת) עד לסגירתה על ידי שלטונות [[גרמניה הנאצית]] בספטמבר [[1938]], כאשר נסגר גם הסמינר.
שורה 18:
== לקריאה נוספת ==
*מיכאל א' מאיר, "[http://www.jstor.org/stable/23529070 חילוקי דעות על חינוך מודרני לרבנים בגרמניה של המאה הי"ט]", דברי [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]], 1973.
*"Positive-Historical Judaism" –‏ The Jewish Theological Seminary in Breslau, בתוך: Christian Wiese, Challenging Colonial Discourse: Jewish Studies And Protestant Theology In Wilhelmine Germany, Brill, 2005. עמ' 83-88.
* קריסטינה טומה - "סמינר ברסלאו או לגיטימציה חדשה של היהדות באירופה של המאה ה-19" (Seminarul de la Breslau sau o nouă legitimare a iudaismului în Eurpa secolului XIX). ב[[רומנית]]
* אורי קובר, "בית המדרש לרבנים בברסלאו", בתוך: שמואל ק' מירסקי (עורך), '''[http://www.hebrewbooks.org/2923 מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם]''', ניו-יורק תשט"ז 1956, עמ' 605 - 633