בית המדרש לרבנים בברסלאו – הבדלי גרסאות

'''בית המדרש לרבנים בברסלאו''', או '''הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל''' (במקור: '''בית מדרש הרבנים ברסלוי''', [[גרמנית]]: '''Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung'''), היה [[בית מדרש]] גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק ב[[חכמת ישראל]], שפעל בעיר [[ברסלאו]], קודם בממלכת [[פרוסיה]] ולאחר מכן ב{{ה|רייך הגרמני}} המאוחד, בין [[1854]] ל–[[1938]]. המוסד היה מוקדה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, ש[[היהדות הקונסרבטיבית]] רואה עצמה כממשיכתה.

 

מנהלו הראשון וקובע הקו ההשקפתי בו היה הרב [[זכריה פרנקל|זכריה פרַנקל]]. בנאום שנשא ב-[[28 בפברואר]] [[1855]] הוא קבע שתפקיד המוסד לתקן אנומליה - ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] ול[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] היו מכונים שעסקו בהכשרת פרחי כהונה, אך לא ליהודים, ולכך נועד הסמינר של ברסלאו. בין המורים שהביא זכריה פרנקל היו [[צבי גרץ]], [[יעקב ברנייס]], [[מנואל יואל]] ו[[בנדיקט צוקרמן]].

 

תחומי הלימודים היו כתבי הקודש, הפירושים השונים, התרגומים ולימודי ה[[עברית]] וה[[ארמית]]. לימדו גם [[גאוגרפיה של ארץ ישראל]], מבוא ל[[משנה]], [[התלמוד הבבלי]] ו[[התלמוד הירושלמי]], [[שפות קלאסיות]], [[היסטוריה של העם היהודי]] והספרות היהודית, [[מדרש]]ים, [[פילוסופיה]] דתית ו[[אתיקה]] על בסיס מקורות יהודיים, נוהגים וטקסים, רוח ההלכה והיבטיה האזרחיים והפליליים, עם דגש על ענייני אישות.

 

לסמינר הייתה, החל מ-[[1851]], [[הוצאה לאור]] יוקרתית שפעלה ברציפות (עם הפסקה קצרה אחת) עד לסגירתה על ידי שלטונות [[גרמניה הנאצית]] בספטמבר [[1938]], כאשר נסגר גם הסמינר.

== לקריאה נוספת ==

*מיכאל א' מאיר, "[http://www.jstor.org/stable/23529070 חילוקי דעות על חינוך מודרני לרבנים בגרמניה של המאה הי"ט]", דברי [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]], 1973.

* קריסטינה טומה - "סמינר ברסלאו או לגיטימציה חדשה של היהדות באירופה של המאה ה-19" (Seminarul de la Breslau sau o nouă legitimare a iudaismului în Eurpa secolului XIX). ב[[רומנית]]

* אורי קובר, "בית המדרש לרבנים בברסלאו", בתוך: שמואל ק' מירסקי (עורך), '''[http://www.hebrewbooks.org/2923 מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם]''', ניו-יורק תשט"ז 1956, עמ' 605 - 633