יצחק פרידמן (בויאן) – הבדלי גרסאות

נולד ב[[סדיגורה]] לרבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]], ומרים, בתו של רבי [[אהרן מקרלין (השני)|אהרן פרלוב]] מ[[חסידות קרלין|קרלין]]. אביו קראו יצחק, על שם [[יצחק אבינו]] וכן על שם שנולד ב[[ראש השנה]] שהוא יום הדין. בשנת [[תרי"ט]] התארס עם מלכה בת רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריבקה)|יוחנן טברסקי]] מ[[חסידות רחמסטריווקא|ראחמסטריווקא]]. בשנת [[תרכ"ה]] נישא ב[[חאטין]]. על פי המסופר, בחתונתו היו 250 אדמו"רים{{הערה|בעגה החסידית, 250 [[שטריימל]]אך אדמו"ריים, "רעבישע שטריימלאך".}}, וכ-50,000 חסידים. היו שכינו אותה "החתונה הגדולה השנייה", לאחר [[חסידות ראדוויל#תולדות החסידות|החתונה הגדולה באוסטילה]]. לאחר נישואיו התגורר ליד חמיו, ולאחר מספר שנים חזר לסדיגורה.

 

 

בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נמלט ל[[צ'רנוביץ']] וממנה יצא ברכבת האחרונה ל[[וינה|ווינה]], ככל [[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]], עקב פחדם מהשלטון הרוסי. בשנת [[תרע"ו]] חלה קשות אך החלים מחוליו. במוצאי שבת, [[י"ז באדר]] [[תרע"ז]], לאחר [[הבדלה]], החל לחוש ברע, וקרא לאשתו ולילדיו, ולאחר מכן נכנסו כל החסידים. הוא שר את [[ישראל פרידמן מרוז'ין#לחניו|ניגון הדביקות של רבי ישראל מרוז'ין]] ונפטר. נקבר בווינה.