חשמלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
Motyshif (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 38:
כיוון שהנעה על ידי [[מנוע חשמלי]] שמקור המתח שלו נע עם הקרון (באמצעות סוללות לדוגמה) לא הייתה ישימה, וגם בתחילת המאה ה-21 אינה מעשית עדיין, נוצר הצורך בהזנת מתח חיצונית. שיטה אחת להזנת המתח מתבצעת באמצעות המסילה או כבלים תת-קרקעיים נוספים, אך נותרה נדירה יחסית בגלל בעיית הבטיחות של הולכי הרגל. בעוד שברכבות תחתיות, בהן להולכי הרגל אין גישה למסילה, בחשמליות ישנה סכנת התחשמלות, אם אדם בא במגע בשני הקטבים (בין שני פסי המסילה או עם פס שלישי) שבהם המתח השורר הוא בין מאות לאלפי [[וולט]].
 
מערכות הזנה תת-קרקעיות לחשמליות היו קיימות בערים גדולות כדוגמת פריס[[פריז]] וניו יורק בתחילת המאה ה-20, אך הן נזנחו לטובת מערכות רכבת תחתית או חשמליות בעלות הזנה מכבלים עיליים. עם זאת, ההזנה בכבלים עיליים נחשבת מפגע אסתטי, ולכן בתחילת המאה ה-21 נעשו מאמצים לייצר הזנת חשמל קרקעית בטוחה. דוגמה בולטת לניסיון כזה נמצאת ברכבת הקלה של [[בורדו]], שם מערכת מסילות של חברת [[אלסטום]], המכונה APS, מחלקת את המסילה למקטעים ומזינה בחשמל רק את הקטע שהקרון נמצא מעליו באותו רגע{{הערה|[http://www.railway-technology.com/features/feature1096 Allez le Tram], באתר railway-technology.com, {{כ}}27 ביולי 2007}}.
 
[[קובץ:Braunschweiger Trams.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חשמליות ב[[בראונשווייג]], [[גרמניה]]. השמאלית מ-[[1981]] בעלת רצפה גבוהה, והימנית מ-[[2007]] בעלת רצפה נמוכה]]