נחל הירקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A02:8070:794:5500:F104:1323:D09A:50B7 (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:149.88.33.23|...
אין תקציר עריכה
שורה 25:
[[קובץ:Sieben muellen 049.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבע טחנות]]]]
[[קובץ:Yarkon River in Tel Aviv Aerial View.jpg|250px|ממוזער|שמאל|נהר הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון]]
'''נחל הירקון''' (ב[[ערבית]]: '''אבו בוטרוס - أبو بطرس''' באפיקו העליון, ו'''אל-עוג'ה - العوجا''' (הפתלתל) במורדו{{הערה|1=[http://www.aboutisrael.co.il/heb/tourism.php?actions=details&tourism_id=653&top_id=295&s_cities=356 הירקון] באתר "על ישראל".}}) הוא ה[[נחל]] הגדול ביותר במערכת נחלי החוףים המלח של [[ארץ ישראל]]. השם "מֵי הַיַּרְקוֹן" מוזכר עוד בספר יהושע כגבול בין נחלת [[שבט דן]] עם [[שבט מנשה]]. "וּמֵי הַיַּרְקוֹן וְהָרַקּוֹן, עִם הַגְּבוּל מוּל יָפוֹ" יהושע יט, פסוק מו.
 
==היסטוריה==
נחל הירקון היה הנחל בעל ה[[ספיקה]] הגבוהה מבין נחלי החוףהקיץ, והשני בספיקתו לאחר הירדן. כתוצאה מכך הנחל נחשב כ[[מכשול טבעי]] ולכן [[דרך הים]] ושיירות המסחר נאלצו לסטות מנתיבם ולעקוף את הנחל ממזרח [[מקורות הירקון|למקורותיו]]. בעת העתיקה התקיימו מספר נקודות התיישבות לאורך הירקון, בהם [[תל אפק (אנטיפטריס)|תל אפק]], [[מגדל אפק]], [[תל גריסה]], [[תל קסילה]], [[כיכר היל|גבעת בית המטבחיים]] ו[[תל כודאדי]] ב[[שפך הירקון]].
 
עיתונאי נודע, [[איתמר בן-אב"י]] הציע בשנת תרע"ג \ [[1912]] לקרוא לירקון,לפי שמו הערבי-'העוגה' (אלעוג'ה-השם הערבי של מי הירקון, ופירושו-מתפתל). בן-אב"י כתב : ..."גם להאחז במימי הארץ: מי-מרום(ים החולה),[[ים כנרת]], הירדן, העוגה... מתגלגלים ומשתטחים לעינינו ושוממים הם מאדם יהודי,שדה מימי נרחב...מדוע לא תתאחזוהו-זו צריכה מעתה להיות קריאתנו החדשה".{{הערה|[[איתמר בן-אב"י]],"האור",ט' טבת תרע"ג\1912}},{{הערה|[[זאב וילנאי]],"אריאל-אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל",עם עובד-תרבות וחינוך, כרך תוספות, 1982, עמוד 345 }}.