בן-ציון כ"ץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
|||
שורה 15:
לאחר המעבר של עיתון ה"זמן" לווילנה פרסם כ"ץ שני פרסומים היסטוריים. מעל עמודי עיתונו פרסם את "הכרוּז הוויבורגי", שצירי ה[[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|דומה]] הראשונה הוציאו אחרי שהצאר פיזר אותה. בכרוּז קראו להמונים הרוסיים להתקומם נגד המשטר. כ"ץ עשה זאת יום אחד לפני הופעת הכרוז בעיתונות הרוסית. הוא הדין ב[[חוקה|חוקת]] [[1905]]: את תוכנה פרסם כ"ץ יום לפני הופעתה בעיתונות הרוסית. העיתונות הרוסית העתיקה את תוכן התעודה ההיסטורית הזאת מעיתונו העברי של כ"ץ. בשל פרסום "הכרוז הוויבורגי" ישב שנה ב[[מאסר]] ב[[גורי-גורקי]].
ב[[משפט בייליס]] סייע להגנה. הוא שיכנע את הפרקליטים הרוסים כי ה"מומחה" של הממשלה, ה[[כומר]] פאריינטיס, שהופיע במשפט [[עלילת דם|עלילת הדם]] כבקי בש"ס, הוא בעצם בור גמור. הוא הציע לשאול אותו קבל עם ועדה: מתי חייתה [[בבא בתרא]]? [[אוסקר גרוזנברג
===בארץ ישראל===
בשנת [[1929]] [[עלייה|עלה]] כ"ץ לארץ-ישראל והחל לכתוב ב"[[הארץ]]". בהמשך עזב את העיתון והיה ממייסדי "[[הבוקר]]", ובמקביל המשיך לשלוח מאמרים ל"מורגן ג'ורנל", עיתון [[יידיש]] ב[[ארצות הברית]].
בימי משפט רצח [[חיים ארלוזורוב]] הייתה עמדתו מנוגדת לזרם הכללי. כ"ץ לא האמין כי הנאשמים - אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט - אכן ביצעו את הרצח, ופעל להוכחת חפותם. על מעשהו זה כתב פרופ' [[יוסף קלוזנר]] בעיתון "[[המשקיף]]":
שורה 35:
*'''ספר מזקנים אתבונן: דבר בעתו, הערות נחוצות בכל מקצועות התורה ... הנוגעים להלכה בכלל, ולטריפות הריאה בפרט ..''', ווארשא : האחים שולדבערג, תרנ"ד 1893. והוצאה נוספת תל אביב: א’ ציוני, (תשכ"ה).
*'''שיחה תלמודית''', ברלין, דפוס איטצקאווסקי, תרנ"ז.
*'''הציונות בדברי ימי ישראל מימי גלות ספרד עד היום''', ווארשא, אחיאסף, תרנ"ט. (פורסם ב[[פסאודונים]] בן-אברהם
*'''הזמן : לכל ענייני העם העברי, למדע, ספרות וענייני המדינה. ''', פטרבורג; וילנה : [חמו"ל], תרס"ג-.
*'''האמת קודמת לשלום : לבוא [[הוועדה האנגלו אמריקאית]] לארץ''', תל אביב : דפוס א’ מוזס, [תש"ז].
|