חוקת ארצות הברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←החוקה הבסיסית: תקינתי שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) clean up באמצעות AWB |
||
שורה 9:
[[קובץ:Constitution_of_the_United_States,_page_1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקלף המקורי של חוקת ארצות הברית]]
{{הפניה לערך מורחב|ועידת החוקה (ארצות הברית)}}
מאז הכרזת העצמאות של [[ארצות הברית]] בשנת [[1776]] על ידי שלוש עשרה המושבות, הייתה כל מושבה מדינה עצמאית. האיחוד בין המדינות היה לא יותר מ[[קונפדרציה]] רופפת ונוהל על פי [[תקנון הקונפדרציה]] אשר קבע כי כל שינוי בו חייב אישור של כל שלוש עשרה המדינות. כלי השלטון היחיד של האיחוד היה [[קונגרס הקונפדרציה]], אשר היה תלוי ביותר ברצון הטוב של המדינות; גם כאשר החליט הקונגרס דבר-מה, לא הייתה לצדו רשות מבצעת על-מנת להוציא אל הפועל את החלטותיו; כמו כן, לשלטון המרכזי של הקונפדרציה לא היו כספים, שכן התקנון לא העניק לו את הסמכות לגבות מסים. לאור חסרונות אלה, בוועידת אנאפוליס משנת [[1786]] הוחלט כי יש לכנס ועידה של נציגים מכל המדינות על-מנת לדון בתיקונים ושינויים לתקנון. בהתאם להחלטה זו, ב-[[25 במאי]] [[1787]] התכנסה [[ועידת החוקה (ארצות הברית)|ועידת החוקה בפילדלפיה]].
הוועידה החוקתית החליטה לנהל את דיוניה בסודיות כדי להימנע מלחצים, ובסיום הדיונים הציגה [[חוקה]] חדשה לגמרי, דבר שחרג מעבר למנדט המקורי שניתן לוועידה (אך התקבל על ידי הקונגרס). בנוסף, הוועידה קבעה כי אישור החוקה דורש אשרור על ידי תשע מדינות בלבד, ולא אשרור על ידי כל שלוש עשרה המדינות כפי שנקבע בתקנון הקונפדרציה. ב-[[17 בספטמבר]] [[1787]] הוועידה סיימה את עבודתה, והציגה את הצעת החוקה שגובשה כפשרה בין ההצעות השונות שנדונו בוועידה.
בשלב זה נפתח דיון ציבורי ער בשלוש עשרה המדינות, בין תומכי החוקה שכונו ה'''פדרליסטים''' ובין מתנגדי החוקה שכונו '''אנטי-פדרליסטים'''. החוקה אושרה על ידי [[דלוור]] ב-7 בדצמבר 1787, על ידי [[פנסילבניה]] ב-12 בדצמבר 1787, על ידי [[ניו ג'רזי]] ב-19 בדצמבר 1787, ועל ידי [[ג'ורג'יה]] ב-2 בינואר 1788 (שתי האחרונות באישור פה אחד). [[קונטיקט]] אישרה את החוקה ב-9 בינואר 1788 ו[[מסצ'וסטס]] אישרה את החוקה ברוב דחוק ב-6 בפברואר 1788, עם דרישה שיותקנו תוספות לחוקה אשר יגנו על המדינות מפני עריצות השלטון המרכזי. [[מרילנד]] אישררה את החוקה ב-28 באפריל 1788, [[דרום קרוליינה]] ב-23 במאי 1788 ו[[ניו המפשייר]], המדינה התשיעית, ב-21 ביוני 1788 עם דרישה לתוספות לחוקה שיגנו על זכויות המדינות.
על פי הצעת החוקה, זו נכנסה לתוקף במדינות שאישרו אותה, עם אישרורה על ידי ניו המפשייר, המדינה התשיעית שעשתה זאת. אולם הייתה הרגשה שהחוקה לא תצליח להתבסס כבעלת תוקף מספק ללא [[וירג'יניה]] ו[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] שהיו שתי מדינות מרכזיות באיחוד, ועל כן לחצים רבים הופעלו על מדינות אלו לאשר את החוקה. ואמנם, ב-10 ביוני 1788 אישררה וירג'יניה את החוקה ברוב דחוק, וניו יורק אישררה את החוקה רק ביולי 1788 ברוב דחוק עוד יותר. ב-13 בספטמבר 1788 קבע הקונגרס שהחוקה נכנסה לתוקף. בהמשך, ב-21 בנובמבר 1788, אישררה גם [[צפון קרוליינה]] את החוקה, ו[[רוד איילנד]] הצטרפה למאשררות ב-29 במאי 1790. בכך הושלם תהליך קבלת החוקה על ידי כל שלוש עשרה המדינות המייסדות.
שורה 32:
הסעיף הראשון לחוקה אוסר גם [[חקיקה למפרע]] ומחיל את [[הביאס קורפוס]] (מעצר רק בצו משפטי).
[[פרק 2 לחוקת ארצות הברית|הפרק השני של החוקה]] עוסק ברשות המבצעת. בראש הרשות המבצעת עומד ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]], הנבחר יחד עם [[סגן נשיא ארצות הברית|סגנו]] לקדנציה בת ארבע שנים. התיקון ה-22 ([[1951]]) קבע שנשיא לא יכהן יותר משתי קדנציות. ברם, זמן רב לפני קבלת התיקון היה זה נוהג מקובל, ורק הנשיאים [[תאודור רוזוולט]] ו[[פרנקלין דלנו רוזוולט|פרנקלין רוזוולט]] חרגו ממנו: תיאודור רוזוולט התמודד בלא הצלחה לכהונה שלישית לא-רצופה בשנת [[1912]], ופרנקלין רוזוולט התמודד ונבחר לכהונה שלישית ורביעית בשנים [[1940]] ו-[[1944]], בהתאמה.
בשני אופנים נדרש הסעיף השני לחוקה מאז החלתו: יש הרואים אותו כמגביל סמכויות הנשיא, כלומר כמונה את כל הסמכויות הניתנות לו, ויש הרואים אותו כמרחיב, כמונה רק מקצת מסמכויות הנשיא. בין כך ובין כך, הפרק מונה את סמכויות הנשיא לכרות בריתות ולמנות שופטים ופקידים פדרליים (אך מתנה את כולם באישור של שני-שלישים מחברי הסנאט). את הנשיא ואת סגנו ניתן [[הדחה|להדיח]] בגין "עוונות ופשעים חמורים"{{הערה|high crimes and misdemeanours}} ברוב של שני שלישים מחברי הסנאט לאחר שבית הנבחרים קבע כי אלה אכן אשמים.
[[פרק 3 לחוקת ארצות הברית|הפרק השלישי של החוקה]] עוסק ב[[הרשות השופטת|רשות השופטת]], המוסמכת לפרש את החוקה ואת חוקי הקונגרס. הסמכות ל[[ביקורת שיפוטית]], המאפשרת לפסול חוקים הנוגדים את החוקה לא ניתנה לה במפורש, אך נלקחה על ידה בשנת [[1803]] ב[[פסק דין מרבורי נגד מדיסון]].
הרשות השופטת מורכבת מ[[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]] ומבתי משפט אחרים אשר כינונם הוא בסמכות הקונגרס. החוקה מבטיחה משפט מושבעים בתיקים [[משפט פלילי|פליליים]]. התיקון ה-11 הבטיח ששום מדינה לא תתבע בידי מי שאינו אזרח מאזרחיה. תיקון זה נחקק כתגובה לפסיקה הפוכה של בית המשפט אז.
[[פרק 4 לחוקת ארצות הברית|הפרק הרביעי]] מבטיח כבוד משפטי הדדי (Full faith and credit) בין המדינות. סעיף זה עמד זמן מה במוקד הוויכוח המשפטי בארצות הברית על הכרה ב[[נישואים חד מיניים|נישואים החד מיניים]], לאחר שמדינות מסוימות כגון [[מסצ'וסטס|מצ'וסטס]] רשמו נישואים כאלו, ועלתה השאלה אם לפיכך מחויבות גם מדינות שלא אפשרו נישואים חד מיניים בשטחן, להכיר בנישואים של זוגות חד מיניים שבוצעו במדינות המאפשרות אותם מתוך כבוד לרישומים המשפטיים של אותן מדינות. שאלה זו כבר איננה רלוונטית לאחר פסיקת [[
כן מבטיח הפרק הרביעי לחוקה שלא יופלו אזרחי מדינות במדינות אחרות, שפושעים יוסגרו, שכל מדינה תנוהל על ידי [[פרלמנט|בית נבחרים]], ושהקונגרס יוכל לקבל מדינות חדשות. טריטוריות שאינן מדינות ינוהלו במישרין על ידי הקונגרס. לפני [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]] הורה סעיף זה גם כי על כל מדינה להסגיר [[עבדות|עבד]] נמלט לאדוניו. סעיף קטן זה ממחיש את הניגוד בין [[רטוריקה|רטוריקת]] הזכויות של החוקה לבין מוסד [[עבדות בארצות הברית|העבדות]] שאותו היא אפשרה מסיבות פרגמטיות.
שורה 56:
* [[התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית|התיקון הראשון]] מבטיח את [[חופש הדיבור]], [[חופש הדת|חופש הפולחן]] הדתי, [[חופש העיתונות]], וחופש ההתכנסות, ואוסר על הקונגרס לחוקק כל חוק "המבסס דת".
לימים היה תיקון זה לאחד מהיותר שנויים במחלוקת בבית המשפט העליון האמריקאי, שכן סביבו נסב הוויכוח על תפילות בבתי ספר, על הזכות לשרוף את ה[[דגל]], להפיץ [[פורנוגרפיה]] ועוד.
* ב[[התיקון השני לחוקת ארצות הברית|תיקון השני]] מובטחת הזכות לנשיאת [[נשק]]. לשונו של הסעיף מעורפלת למדי, וניתן לפרשו כאילו הזכות לנשיאת נשק מותרת רק במידה שבאה לסייע בהגנת המדינה, אך כיום אין פירוש זה מקובל, מה עוד שישנן [[איגוד הרובאים הלאומי|שדולות חזקות המצדדות בנשיאת נשק חופשית]].
* ב[[התיקון השלישי לחוקת ארצות הברית|תיקון השלישי]] מובטחת הזכות שלא יכפו על אדם לשכן חיילים בביתו בעתות שלום, ושבעתות מלחמה יעשה הדבר רק לפי חוק.
▲* ב[[התיקון השלישי לחוקת ארצות הברית|תיקון השלישי]] מובטחת הזכות שלא יכפו על אדם לשכן חיילים בביתו בעתות שלום, ושבעתות מלחמה יעשה הדבר רק לפי חוק.
* [[התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית|התיקון הרביעי]] מבטיח אדם מפני חיפושים בביתו ועיקולים, אלא במידה מוגבלת ומסיבה משפטית הולמת.
* [[התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית|התיקון החמישי]] מעגן את הזכויות היסודיות של החשוד במעשה עבירה. כך, אוסר הוא על מעצר אדם ללא הגשת כתב אישום, אוסר על "כפל ענישה" (double jeopardy), מגן על [[זכות השתיקה]], מונע הפללה עצמית, ודורש "[[הזכות להליך הוגן|הליך הראוי]]" של משפט לפני כל ענישה. כמו כן אוסר הוא על הפקעת רכוש ללא פיצוי בגינו. מאחר שהתיקון ה-14 חוזר ומצווה על "הליך ראוי של משפט", לא ברור אם כלולים בתוכו גם שאר הזכויות המאוזכרות כאן. לכך חשיבות מרובה שכן התיקון ה-14 מתייחס למדינות ולא רק לממשל הפדרלי.
* ב[[התיקון השישי לחוקת ארצות הברית|תיקון השישי]] וב[[התיקון השביעי לחוקת ארצות הברית|שביעי]] מוגנת הזכות ל[[פומביות הדיון|משפט פומבי]] ול[[חבר מושבעים|מושבעים]].
* [[התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית|התיקון השמיני]] מגן מפני קנסות וערבונות מופרזים ומפני ענישה "אכזרית ובלתי רגילה" (בימינו, מתנגדי [[עונש מוות|עונש המוות]] טוענים כי גם הוא נכלל תחת הגדרה זו).
*[[התיקון התשיעי לחוקת ארצות הברית|התיקון התשיעי]] מבהיר שאין זו רשימה סגורה, קרי מניית חלק מהזכויות אינה מונעת קיומן של אחרות השמורות בידי העם (בין השאר השתמשו בתיקון זה כדי להגן על [[הזכות לפרטיות]], שאינה מוזכרת בפירוש בחוקה).
▲* [[התיקון השמיני לחוקת ארצות הברית|התיקון השמיני]] מגן מפני קנסות וערבונות מופרזים ומפני ענישה "אכזרית ובלתי רגילה" (בימינו, מתנגדי [[עונש מוות|עונש המוות]] טוענים כי גם הוא נכלל תחת הגדרה זו).
▲*[[התיקון התשיעי לחוקת ארצות הברית|התיקון התשיעי]] מבהיר שאין זו רשימה סגורה, קרי מניית חלק מהזכויות אינה מונעת קיומן של אחרות השמורות בידי העם (בין השאר השתמשו בתיקון זה כדי להגן על [[הזכות לפרטיות]], שאינה מוזכרת בפירוש בחוקה).
* [[התיקון העשירי לחוקת ארצות הברית|התיקון העשירי]] מצהיר שהסמכויות שאינן לארצות הברית, הן למדינות ולעם, עוד הערה משמעותית למאבק בין [[זכויות של מדינות בארצות הברית|זכויותיהן של המדינות]] לזכויות השלטון הפדרלי (זכויות הברית).
| |||