דין סמית' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 36:
סמית' נולד בעיירה אמפוריה שב[[קנזס]], שני הוריו היו מאמנים ואביו אימן את קבוצת הכדורסל של התיכון המקומי. בתקופת לימודיו בתיכון הצטיין סמית' בפ[[פוטבול]], [[בייסבול]] וכדורסל ונבחר לחמישיית העונה בתיכונים בקנזס בשנת לימודיו האחרונה. סמית' סיים תואר ראשון ב[[מתמטיקה]] ב[[אוניברסיטת קנזס]], הוא שיחק בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, זכה עמה ב[[טורניר אליפות המכללות בכדורסל|טורניר אליפות המכללות]] ב-[[1952]] ובסגנות ב-[[1953]]. לאחר הלימודים שימש במשך שנה עוזר המאמן של קבוצת הכדורסל.
במקביל ללימודיו באוניבריסטה הצטרף לתוכנית הכשרת קציני [[כוחות מילואים|מילואים]] של [[חיל האוויר האמריקאי]], הוא הוצב ב[[גרמניה]] שם שיחק ואימן בקבוצת כוחות חיל האוויר. לאחר מכן שימש עוזר במשך שלוש שנים מאמן קבוצת הכדורסל של [[אקדמיית חיל האוויר האמריקאי]] ב[[קולורדו ספרינגס]], במקביל שימש שנה אחת מאמן קבוצת ה[[גולף]] של האקדמיה ושנה אחת מאמן קבוצת הבייסבול. ב-[[1958]] החל לעבוד כעוזרו של [[פרנק מגוויר]] מאמן קבוצת הכדורסל של [[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל]] וב-[[1961]] מונה למאמן הקבוצה.
תחת הדרכתו של סמית' זכתה קרוליינה הצפונית 17 פעמים באליפות העונה הסדירה של חטיבת ה-ACC בליגת המכללות, 13 פעמים בטורניר ה-ACC ו-11 פעמים העפילה ל[[פיינל פור]] של טורניר אליפות המכללות. ב-[[1982]] זכה עם הקבוצה שכללה את [[מייקל ג'ורדן]], [[ג'יימס וורת'י]] ו[[סם פרקינס]] באליפות המכללות, לאחר ניצחון 63–62 על [[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]]. ב-[[1993]] זכה עם קרוליינה הצפונית פעם נוספת באליפות לאחר ניצחון 77–71 בגמר על [[אוניברסיטת מישיגן]].
שורה 42:
סמית' הדריך את [[נבחרת ארצות הברית בכדורסל]] ב[[אולימפיאדת מונטריאול (1976)]] והוביל אותה לטורניר ללא הפסד וזכייה במדליית זהב.
באוקטובר [[1997]] פרש במפתיע מאימון, לאחר 36 שנים כמאמן קרוליינה הצפונית. נכון למועד פרישתו היה למאמן עם מספר הניצחונות הגבוה ביותר בתולדות ה-[[NCAA]] עם מאזן של 879 ניצחונות ו-254 הפסדים, שיא שנשבר מאז על ידי [[מייק ששבסקי]], [[בובי נייט]] ו[[ג'ים בייהם]].
סמית' נבחר ב-[[1983]] ל[[היכל התהילה של הכדורסל]], ב-[[2006]] היה אחד מחמישה שנכללו במחזור הראשון של היכל התהילה של המכללות, יחד עם [[ג'ון וודן]], [[ביל ראסל]], [[אוסקר רוברטסון]] ו[[ג'יימס נייסמית']]. ב-[[2007]] נבחר ל[[היכל התהילה של פיב"א]]. כמו כן נבחר להיכל התהילה של הספורט בקרוליינה הצפונית ולהיכל התהילה של הספורט בקנזס. רשת [[ESPN]] בחרה בסמית' לאחד המאמנים הגדולים בכל ענפי הספורט ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] יחד עם [[ג'ון וודן]], [[וינס לומברדי]], [[רד אאורבך]], [[בר בריאנט]] [[ג'ורג' האלס]] ו[[ג'ון מק'גרו]]. ב-[[2013]] העניק לו [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] את [[מדליית החירות הנשיאותית]], עיטור הכבוד האזרחי הגבוה במדינה.
סמית' היה בעל עמדות ליברליות והזדהה עם [[המפלגה הדמוקרטית]]. הוא התבטא נגד [[עונש מוות]], [[מלחמת וייטנאם]], [[מלחמת עיראק]] ו[[נשק גרעיני]]. כמו כן היה פעיל נגד [[אפליה גזעית]], בהגיעו ל[[קרוליינה הצפונית]] היה נרעש מה[[הפרדה גזעית|הפרדה הגזעית]] שהיה נהוגה בצ'אפל היל,{{הערה|[http://www.motherjones.com/mixed-media/2015/02/rip-dean-smith-college-basketball-north-carolina Saying Goodbye to Dean Smith, College Basketball's Liberal Conscience], אתר motherjones.com, {{כ}}8 בפברואר 2015}} ויחד עם כומר מכנסייתו לקח סטודנט שחור לסעוד במסעדה מפורסמת שנהגה בפרקטיקה זו.{{הערה|[http://www.espn.com/espn/feature/story/_/id/10545949/precious-memories-dean-smith-story Precious Memories], אתר [[ESPN]]{{כ}}5 במרץ 2015}} ב-[[1966]] צירף לשורות קבוצת הכדורסל את [[צ'ארלי סקוט]], הסטודנט ה[[אפרו-אמריקאים|אפרו-אמריקאי]] הראשון בתולדות הקבוצה.
סמית' היה נשוי פעמיים ואב לשלושה ילדים.
| |||