ננוליתוגרפיית עט נובע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
עיצוב
שורה 8:
עוד מימי קדם הייתה נהוגה שיטת [[הדפסה|ההדפסה]] על פני מצע, כגון שימוש בנוצה ובדיו על גבי קלף,כמו כן השתמשו בתחריטי אבן כדי ליצור הדפסים על-גבי מצע. עם התפתחות הטכנולוגיה, והמצאת הדפוס התפתחה טכנולוגיית [[ליתוגרפיה|הליתוגרפיה]], ששימשה להדפסה באמצעות גלופות על פני מצעים שונים בקנה מידה גדול. במסגרת תהליכי המזעור בתעשיית ה[[מיקרואלקטרוניקה]] פותחה שיטת ה[[פוטוליתוגרפיה]] המאפשרת להטביע מסכה אופטית על גבי מצעים קשיחים באמצעות פוטורזיסט.
 
המצאת [[מיקרוסקופ כוח אטומי|המיקרוסקופ כוח אטומי (AFM)]] בשנת 1986 לצורכי [[סורק|סריקה]], [[דימות]] [[מדידה|ומדידה]] בקנה מידה קטן מאד, היוותה נקודת מפנה בתחום המזעור, היות שה-AFM היווה פוטנציאל לרישום בקנה מידה [[מיקרו (תחילית)|מיקרו]] [[ננומטר|וננומטרי]]. בשנת 1995, צמד חוקרים גרמנים, Jaschke ו-Butt{{הערה|Jaschke M.; Butt, H.-J. "Deposition of Organic Material by the Tip of a Scanning Force Microscope" Langmuir, 1995, 11, 1061-1064}}, גילו שבעת סריקה של פני שטח מצע [[זהב]] על ידי AFM, נוצרו על גבי המצע מולקולות [[מים]] כתוצאה מהממשק בין חוד ה-AFM הסורק לבין פני השטח. היה זה תיעוד ראשון של יכולת ה-AFM ליצור [[תבנית]] מולקולארית על גבי מצע כלשהו. דא עקא, הצוות הגרמני שגילה את "עקבות" מולקולות המים על גבי מצע הזהב בתהליך סריקת ה-AFM סבר כי מדובר בתהליך [[אקראיות|אקראי]] ולא מבוקר של הטבעה מולקולארית על גבי המצע. צוות מחקר באוניברסיטת Northwestern בראשותו של פרופסור צ'אד מירקין גילה כי ניתן להשתמש ב-AFM ככלי לרישום מולקולארי של חומר כלשהו על גבי מצע בתהליך יזום ומבוקר, היוצר מבנה מולקולרי יציב בקנה מידה ננומטרי - לשיטה זו קראו: DPN - Deep Pen Nanolithography.
 
== תיאור השיטה ==