לימודי מוגבלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תאור\1
clean up באמצעות AWB
שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדעי החברה}}
'''לימודי מוגבלות''' ב[[אקדמיה]] הם לימודים בינתחומיים, אשר החלו להתפתח בשנות ה-70 של המאה העשרים. לימודי מוגבלות מציגים [[תאוריה ביקורתית|תאוריה ביקורתית]] המנתחת באופן ממוקד ומאורגן את ההמשגה הצרה, הלא מותאמת והלא מדויקת של מושג ה[[מוגבלות]] בחברה. הביקורת שמציג התחום אתגרה, מעל הכל, את [[המודל הרפואי#המודל הרפואי למוגבלות|המודל הרפואי]], המניח שמוגבלות היא קודם כל קטגוריה רפואית. לימודי המוגבלות סירבו לקבל את ההגדרה הרפואית של מוגבלות, שהניחה שמוגבלות היא קודם כל [[לקות]] פיזית של פרט, וכן שהמוקד מצוי באינדיבידואל- באדם עם הלקות (לינטון, 1998, אוליבר, 2004).
 
המושג '''[[מוגבלות]]''' נמצא יותר ויותר במודעות הציבור ומוכר כתופעה אוניברסלית. לימודי מוגבלות הופיעו בעקבות עניין אקדמי בהבנת משמעות המוגבלות בחברה ובעקבות ביטויים של פעילים חברתיים לגבי [[העצמה]], הכלה (inclusion), [[נורמאליות]] והפוליטיקה של השונות (אלברכט, 2003}).
 
לימודי המוגבלות מציגים את [[המודל החברתי (מוגבלות)|המודל החברתי]] כמסביר את מהותה של המוגבלות. המודל החברתי קורא תיגר על [[המודל הרפואי]] ועל הראיה האישית המצומצמת, ורואה את המוגבלות כתוצר של חסמים חברתיים, מבניים וסביבתיים שמערימה ה[[חברה]] על הלקות. באמצעות חסמים אלה [[הדרה חברתית|מדירה ומבודדת]] החברה את האדם מהשתתפות מלאה בה. הצהרה זו הייתה חדשנית בכך שהצביעה על כך שאת המוגבלות מייצרת החברה, ולא הלקות עצמה (אוליבר, 2003).
 
לימודי מוגבלות אינם מתייחסים רק לשונות הקיימת בהתנהגויות, בהופעה, בתפקוד ובחוויה האנושית, אלא גם ל[[משמעות|משמעויות]] שאנו נותנים לשונות זו. שדה זה חוקר את החלוקות הקריטיות שהחברה שלנו עושה בין הנורמאלי לפתולוגי, בין מי שבפנים למי שבחוץ, בין האזרח בעל המסוגלות לעומת זה המהווה עול על המדינה (לינטון, 1998).המודל החברתי מכיר גם בחשיבות התערבויות של השירותים השונים ברמה הפרטנית, ואת היותם בעלי משמעות ומיטיבים עם חיי הפרט. כמו כן, שינוי סביבתי וחברתי נתפס ככזה שיטיב ויסייע גם בידי אוכלוסיות נוספות ולא רק אנשים עם מוגבלות
 
([[הנגשה ]] פיזית תוכל לסייע לאימהות עם עגלות, לדוגמה). (אוליבר, 2004).
 
==לימודי מוגבלות באקדמיה==
שורה 16:
"החברה ללימודי מוגבלות" (Society for Disability Studies) שצמחה בארצות הברית לקחה על עצמה באמצע שנות ה-90' ליצור הגדרה רשמית לתחום לימודי המוגבלות. על פי הגדרתם, אלה הקווים המנחים לכל תוכנית של לימודי מוגבלות:
לימודי מוגבלות מהווים תחום בינתחומי/רב-תחומי. מוגבלות מהווה חלק מרכזי של דיסיפלינות רבות במדעי הרוח, מדעים ומדעי החברה. תוכניות בלימודי מוגבלות צריכות לעודד סטודנטים, פעילים, מורים, אמנים, אנשי מקצוע וחוקרים לבחון מוגבלות מנקודות מבט ומתחומי לימוד שונים.
מטרת לימודי המוגבלות היא לשנות את התפיסה כי מוגבלות היא לקות ומגבלה של אדם הניתנת לריפוי אך ורק באמצעות טיפול רפואי או שיקום על ידי "מומחים" ונותני שירות נוספים. תוכנית לימודים בלימודי מוגבלות צריכה להציג [[מודל]]ים [[תאוריה|ותאוריות]] הבוחנים גורמים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים וכלכליים המגדירים ומבנים מוגבלות ואשר מסייעים להיווצרות תגובות אישיות וקולקטיביות לשונות. בו זמנית, על לימודי מוגבלות לפעול להסרת [[סטיגמה|סטיגמות]] של מחלות, חולי, נכות ובכללן כאלה שלא ניתן להעריך או להסבירן על ידי [[ביולוגיה|הביולוגיה]] [[רפואה|והרפואה]]. לסיום, בצד ההכרה שמחקר רפואי והתערבות רפואית יכולים להיות בעלי תועלת, על לימוד המוגבלות לחקור ולבחון את הקשרים שבין הרפואה ויצירת סטיגמות על מוגבלות.
 
מרכיב נוסף בתוכניות של לימודי מוגבלות הוא בחינה של תפיסות, [[פוליטיקה]], [[ספרות]], [[תרבות]] [[היסטוריה|והיסטוריה]], ברמה לאומית ובינלאומית, מתוך מטרה לאפשר כניסה של רעיונות עכשוויים על מוגבלות בהקשר הרחב ביותר האפשרי. כיוון שהיחס והגישה כלפי מוגבלות השתנו לאורך הזמן ובמקומות שונים ניתן ללמוד מהניסיון השונה שנצבר במקומות שונים ובתקופות שונות.
שורה 25:
 
===לימודי מוגבלות בישראל===
בישראל בשנת 2013 עדיין לא קיימת תוכנית לימודים בתחום של לימודי מוגבלות באף מוסד השכלה גבוהה. בשנת 2007 התקיימו במרכז לחיים עצמאיים בירושלים מספר הרצאות בנושא ופורסמה חוברת שכללה את תמלול ההרצאות שהתקיימו במסגרת סדרה זו. אסופה זו מהווה את החומר הכתוב הרשמי הראשון שתחום בשפה העברית{{הערה|1=[http://archive.is/0dcJj#selection-327.0-357.59 פתיחת סדרת הרצאות בנושא Disability Studies], המרכז לחיים עצמאיים}}.
 
בשנת 2009 הוקמה ב[[מכון ון ליר בירושלים]] קבוצה שעסקה בתחום בה חברו אנשי אקדמיה ואקטיביסטים עם ובלי מוגבלויות על מנת לקדם את התחום. ראשי הקבוצה היו פרופ׳ נטע זיו ופרופ׳ ניסים מזרחי מאוניברסיטת תל טביב שחברו לפרופ׳ ארלין קנטר מאוניברסיטת סירקיוז, ניו יורק. הקבוצה פעלה כשנתיים במהלכן עבדו חברי הקבוצה על מקראה מתורגמת ראשונה בעברית בתחום לימודי המוגבלות. מקראה זו עתידה להתפרסם במהלך 2016 ותכיל את תרגומים לטקסטים קנוניים בלימודי מוגבלות (מתורגמים לעברית) מלווים בטקסטים שכתבו חברי הקבוצה.
 
גם [http://www.alin-beitnoam.org.il/ds-institute.htm המכון ללימודי מוגבלות - אלין בית נועם] שם לו למטרה לעסוק במחקר, הפצת ידע ופיתוח תוכניות למידה מתקדמות בלימודי מוגבלות. האגודה הסוציולוגית הישראלית בשיתוף עם אלין בית נועם מפעילים קהילה מקצועית, הפועלת להעמקת ההיכרות של אנשי האקדמיה מתחומים שונים עם תחום לימודי המוגבלות, פיתוח המחקר וההקשר המקומי.
 
==ביקורת==
הטענה המרכזית כלפי לימודי המוגבלות היא כי [[המודל החברתי]], שעומד בבסיסם התאים לשנות ה-70' של המאה הקודמת, אך אינו מתאים עוד לימינו ויש מקום לפתחו. אוליבר (2004) מתמודד עם מספר טענות ביקורת כלפי מודל החברתי. המבקרים טוענים כי המודל החברתי אינו נותן מקום למציאות של החיים עם לקות. עוד נטען כי המודל מתעלם ממרכיב הכאב הכרוך בחיים עם לקות. אוליבר במאמרו טוען כי המודל נוסח וצמח מתוך חוויות חייהם של אנשים עם לקות. טענה נוספת היא כי המוגבלות נוצרת מתוך תפיסות ואמונות חברתיות על אחרות ומיהו "האחר" ואינה מבוססת על מגבלות וחסמים אישיים או חברתיים.
 
עוד נטען כלפי המודל החברתי כי אינו שלם ואינו יכול להוות [[תאוריה]] של מוגבלות. אוליבר (2004) עונה למבקרים כי מעולם המודל לא התיימר להיות תאוריה. אוליבר רואה במודל החברתי כלי שיש ליישמו בפרקטיקה והוא נותן במאמרו דוגמאות כיצד ניתן לעשות זאת. זאת היא גם הביקורת שלו עצמו על לימודי המוגבלות- כי הם אינם נותנים דגש מספק על תרגום מעשי של המודל החברתי.
 
ביקורת נוספת על לימודי המוגבלות היא כי לא השתלבו בצורות אחרות של דיכוי סוציופוליטי, כגון [[גזענות]], [[סקסיזם]], או [[הומופוביה]]. צורות דיכוי אלה יכולות להיות אף הן רלוונטיות לאנשים עם מוגבלות ולימודי המוגבלות יכולים לשלב ידיים עם תנועות אחרות למאבק משותף. כתחום לימוד ומחקר חדש יחסית, המבקרים טוענים כי תחום לימודי מוגבלות עשה מעט מאד התקדמות בתחום, אף שקיימות עבודות עדכניות בנושאים אלה ממש (אוליבר , 2004).
שורה 57:
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.alin-beitnoam.org.il/ds-institute.htm אתר מכון אלין בית נועם]
 
*[http://www.dsq-sds.org/ אתר כתב העת Disability Studies Quarterly] {{אנגלית}}
*http://www.disstudies.org/