מצוות זכירת מעשה עמלק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בר-אילן
clean up באמצעות AWB
שורה 25:
אולם בשל מנהג זה אצל האשכנזים, התפתח במניינים מעורבים (אשכנזיים/ספרדיים/עדות המזרח/תימנים) מנהג נוסף חדש והוא לקרוא את הפרשה מספר פעמים כל פעם בהגייה אחרת (עברית מדוברת, אשכנזית ליטאית, אשכנזית חסידית, הברה תימנית, ובמנגינת הטעמים לפי נוסחי כל עדה ועדה מעדות המזרח השונות) דבר שעד היום טרם נמצא לו מקור בספרות ההלכה, אבל הוא הולך וכובש לו מקום יותר ויותר בבתי כנסת אשכנזיים.
 
עם זאת, ר' [[משולם ראטה]], בעל [[שו"ת]] "קול מבשר", כתב להכריע כעדותו של ר' חיים מוולוז'ין, אשר "מי כמוהו מורה, אשר בכל בית הגר"א נאמן הוא", ועל פי רוב החומשים שבהם כתובה ה-ז' בצירה.
 
במאמר שהקדיש הרב [[מרדכי ברויאר]] לסוגיה ("מקראות שיש להם הכרע", [[מגדים (כתב עת)|מגדים]] י), יצא נגד התפשטות התופעה, ובסקירה מקיפה הראה כי הספק אינו ספק כלל לפי ה[[מסורה]], וכי היחיד שבעקבותיו הספק עלה הוא ה[[רד"ק]], שלפי הרב ברויאר לא היה בעל מסורה אלא [[פרשני המקרא|פרשן]]. כך, הניקוד בצירה מאומת על פי הדפוס הראשון של [[מקראות גדולות]] של [[יעקב בן חיים]], ולא העירו נגדו מגיהיו הגדולים, [[אור תורה]] ו[[מנחת שי]], וכן ניקדו גם [[יהב"י הנקדן]] ו[[רוו"ה]]; וגדולה מזו - כן הוא הניקוד בכל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] העתיקים המדויקים, כולל עדות מ[[כתר ארם צובא]] (על אף שכמובן, חילופי צירה-סגול הם שכיחים בקרב סופרים ספרדים שלא הבחינו בין תנועות אלו, ואולם "אם נבוא לחשוש לכל כתב-יד משובש שייקרה לפנינו, הרי אין לדבר סוף"). וכך מסכם הרב ברויאר את דבריו, תוך שהוא עושה שימוש מפתיע במוטיבים [[יהדות חרדית|חרדיים]] מקובלים:
שורה 44:
* {{פ"ה|05-14-06|הלכות זכירת עמלק ומחייתו}}
* [http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1569.asp זכירת מעשה עמלק], באתר [[ישיבת מעלות]]
* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayikra/kle.html על אופיו של עמלק], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר-אילן]]
 
===על הניקוד הנכון של המילה "זכר" בקריאת זכור===