אובייקט מעבר – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Objet transitionnel.svg|שמאל|ממוזער|250px|1 - אילוזיה, 2 - אובייקט מעבר]]

אובייקט המעבר מופיע בשלב שבו התינוק מתחיל להפריד בינו לבין ה[[הורות|אם]]. מהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. אזור זה נקרא על ידי ויניקוט '[[מרחב פוטנציאלי]]' או 'תופעות מעבר', ויש לו קיום חיצוני ופנימי בו זמנית.

ה[[פסיכולוג]]ית והפסיכואנליטיקאית ה[[ישראלי]]ת [[רוני סולן]] טוענת כי מרחב המעבר נוצר באופן יצירתי הן על ידי התינוק והן על ידי האם, כאשר האם "מנצחת" על התהליך. מרחב המעבר מאפשר לתינוק ולאם לחוות את חווית ה[[יחד (פסיכודינמיקה)|'יחד']] כיחסי טריאדה (אם, תינוק ואובייקט מעבר משותף). ולממש את עצמיותם באופן ששומר על הייחודיות של כל אחד מהם.{{הערה|1=[[רוני סולן]] (2007), '''חידת הילדות''': פרק ד: [http://www.hebpsy.net/sihot/y_LbWyfZWyBdMJ8Gxgot.pdf יחסי אובייקט - מערכת ההתקשרות], באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}

* [[מרדכי גלדמן]], '''ספרות ופסיכואנליזה''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1998 (עמ' 70-7370–73).

* [[סטיבן מיטשל]] ומרגרט ג' בלאק, '''פרויד ומעבר לו''', תולעת ספרים, 2006 (עמ' 193-195193–195).

* רוני סולן, '''חידת הילדות''', מודן, 2007 (עמ' 88-8988–89).

* [[עמנואל ברמן]], אמירה אופנהיימר, סיגל השילוני, '''מבוא לפסיכולוגיה: תאוריות על האישיות, מדידה והערכה, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה;''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 43-4543–45