צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
clean up באמצעות AWB
שורה 33:
===סדר כוחות===
עם פרוץ המלחמה, כלל הצבא הגרמני 8 ארמיות. במסגרת [[תוכנית שליפן]], ריכזו הגרמנים את עיקר הכוח במערב ורק הארמייה השמינית הוצבה במזרח מול [[צבא האימפריה הרוסית]] כדי להגן [[פרוסיה המזרחית]]. הארמייה קיבלה הוראה להימנע מקרב מכריע ולסגת רק במקרה של השמדה כללית.{{הערה|שם=מיכאל הרסגור ואהוד פוקס|[[מיכאל הרסגור]] ו[[אהוד פוקס]], '''רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים''', [[הוצאת דביר]], [[2010]], עמ' 118.}}
 
 
להלן סדר הכוחות בחזית המערבית:
שורה 213 ⟵ 212:
למחרת, תקפו הגרמנים את מערכת המצודות שהקיפה את העיר [[לייז']]. הגרמנים הפעילו תותחי שדה קלים, שלא יכלו לפגוע באופן משמעותי במצודות. הבלגים לעומת זאת השתמשו במקלעים יעילים, ורק מעט מאוד חיילים גרמנים הצליחו להגיע בשלום אל המרווחים שבין המבצרים שדרכם קיוו לפרוץ אל תוך העיר. עוד באותו יום, נציג גרמני נפגש עם הרמטכ"ל הבלגי [[ז'ראר למאן]], וציווה עליו להורות על כניעת המצודות. כשלמאן סרב, שלחו הגרמנים [[צפלין]] שהפציץ את העיר מהאוויר. הייתה זו ההפצצה האווירית הראשונה בהיסטוריה. הגרמנים, החלו לנסות להתמודד עם המחדל, ותותחים בקוטר של 305 מ"מ מחברת סקודה האוסטרו-הונגרית, שונעו ברכבות מגרמניה לבלגיה. בנוסף על כך הובא לזירה תותח חדשני בקוטר של 419 מ"מ שכונה בידי החיילים הגרמנים "[[ברטה השמנה]]". הבלגים לא היו בנויים להתמודד עם כלי נשק כאלו שעל קיומם לא ידעו כלל, והמבצרים נכנעו בזה אחר זה. ב-[[16 באוגוסט]] נכנעה בריסל, ויחד עמה נפל בשבי מפקד הצבא הבלגי גנרל למאן. ב-[[7 באוגוסט]] פתחו הצרפתים במתקפה באזור [[אלזס]], בהתאם ל[[תוכנית 17]]. המתקפה זכתה בתחילה להצלחות, והצרפתים כבשו את [[מילוז]], אולם מתתקפת נגד גרמנית בפיקודו של [[יוזיאס פון הרינגן]] אילצה אותם לסגת חזרה לצרפת. ב-[[12 באוגוסט]], הובס כוח פרשים גרמני קטן בידי כוח בלגי ב[[קרב האלן]], מה שסייע מעט להתרוממות הרוח בבלגיה. ב-[[14 באוגוסט]] פתחו הצרפתים בהתקפה באזור [[חבל לורן]] השייך לגרמניה. הקרב כונה [[קרב לורן]]. הארמיות [[הארמייה השישית (האימפריה הגרמנית)|ה-6]] ו[[הארמייה השביעית (האימפריה הגרמנית)|ה-7]] של הצבא הגרמני, פיתו את הצרפתים להיכנס עמוק לתוך השטח הגרמני, ואז פתחה הארמייה השישית במתקפה שאיפשרה לכוחות מאסף גרמנים לאגף את הצרפתים מימין ולהכריח אותם לסגת מלורן.
 
הגנת הגבורה של לייז', עיכבה את הפלישה הגרמנית לצרפת לפחות בשבוע, הצרפתים ניצלו זמן יקר זה כדי להתארגן. כעת היו הגרמנים נחושים לכבוש את בלגיה במהירות האפשרית. בהוראת המלך, נסוג הצבא הבלגי אל [[אנטוורפן]] שנחשבה "מבצר לאומי". ב-[[20 באוגוסט]], נפלה [[בריסל]] ללא התנגדות. ב-[[21 באוגוסט]] עשו הצרפתים ניסיון כושל לפלוש לגרמניה דרך ה[[ארדנים]], ניסיון שהסתיים בכיבוש הארדנים בידי גרמניה. במקביל הארמייה השישית בפיקוד [[רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה]], פתחה בפלישה לצרפת דרך [[לורן]]. ההתקפה התקדמה באיטיות עד ה-[[25 באוגוסט]] שבו היא נבלמה ב[[מלחמת התשה]]. עוד לפני כן ב-[[20 באוגוסט]] הטילו הגרמנים מצור על העיר [[נאמור]] בבלגיה, הגרמנים למדו את לקחי לייז', ולא פתחו בהתקפת חי"ר לפני שהגיעו התותחים ברכבת. מלך בלגיה שלח פנייה נואשת אל צרפת ובריטניה שיבואו לעזור לארצו, צרפת ניסתה לשלוח כוחות אל העיר, אולם הצבא הצרפתי הובס ב[[קרב שרלרואה]], ורק חיילים צרפתים מעטים הצליחו להגיע אל נאמור. העיר הופגזה קשות, ולאחר חמישה ימים ב-[[25 באוגוסט]] נאלצה להיכנע. הבריטים פתחו בהתקפת נגד באזור [[מונס]], אולם הם לא שיתפו פעולה באופן מספק עם הצרפתים, וסבלו מנחיתות מספרית מול הגרמנים, ועל אף ש[[קרב מונס]] נראה בתחילה כניצחון בריטי, בסופו של דבר נאלצו הבריטים לסגת. הצרפתים פתחו גם הם בהתקפה וכבשו את [[מובז']], אולם בתום [[המצור על מובז']] כבשו אותה הגרמנים ולמעלה מ-30,000 חיילים צרפתים נפלו בשבי.
 
ב-[[28 באוגוסט]] תקפו הגרמנים את אנטוורפן. אז כבר החלו להגיע לבלגיה כוחות מ[[חיל המשלוח הבריטי (מלחמת העולם הראשונה)|חיל המשלוח הבריטי]], אולם הללו היו מעטים ולא יכלו להושיע את העיר. הכוחות הבלגים נדחקו עוד ועוד לכיוון החוף ולכיוון הגבול ההולנדי. הגרמנים הפגיזו את המבצרים הבלגיים המיושנים מהאוויר ומהיבשה, וב-[[10 באוקטובר]] העיר נכנעה. המלך נסוג עם צבאו על גדות נהר ה[[איזר (נהר בבלגיה)|איזר]] (Yser).
שורה 223 ⟵ 222:
הכנף הימנית של הצבא הגרמני החלה לנוע אל תוך צרפת דרך הגבול הבלגי-צרפתי. הכנף הורכבה מהארמייה הראשונה בפיקוד [[אלכסנדר פון קלוק]], הארמייה השנייה בפיקוד [[קארל פון בילוב]] והארמייה השלישית בפיקוד [[מקס פון האוזן]]. המרכז הורכב מהארמייה הרביעית בפיקוד [[אלברכט, דוכס וירטמברג]], הארמייה החמישית בפיקוד [[וילהלם, יורש העצר של גרמניה]]. הכנף השמאלית נעה דרך הגבול הגרמני-צרפתי, היא כללה את הארמייה השישית בפיקוד [[רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה]], והארמייה השביעית בפיקוד [[יוזיאס פון הרינגן]]. ארמיית הצפון בפיקוד [[מקס פון בהן]], נפרשה בחופי גרמניה במטרה להגן עליה מפני פלישה ימית.
 
הצרפתים והבריטים ביצעו נסיגה מסודרת, והגרמנים התקדמו במהירות בצרפת וכבר הגיעו למרחק של כמה עשרות קילומטרים מ[[פריז]]. אולם אז בניסיון לאגף את הכוחות הצרפתיים, נעו הארמיות הראשונה והשנייה לכיוון דרום-מזרח, תנועה שניתקה אותן משאר הכוחות. הצרפתים והבריטים פתחו בהתקפה שזכתה לכינוי [[הקרב הראשון על המארן]], והיא הסתיימה בניצחון גדול לבריטים והצרפתים. מולטקה הורה לכנף הימנית לסגת מה[[מארן]] אל נהר ה[[אן (נהר, צפון צרפת)|אן]]. הצרפתים פתחו במרדף, אולם הגרמנים היו מהירים יותר והספיקו להגיע עד האן ולקבוע בו עמדות, המערכה הפכה ל[[מלחמת חפירות]]. הבריטים והצרפתים חצו את האן, אולם אז הגיעה הארמייה השביעית וסתמה את הפער שבין הארמייה הראשונה והשנייה. כתוצאה מכך נהדפה ההתקפה. המלחמה לבשה צורה של מלחמת חפירות, במסגרתה שני הצדדים היו מתחפרים בעמדותיהם זמן ארוך ולעתים תוקפים תוך שהם סופגים אבדות כבדות.
 
הקיסר, התאכזב ממולטקה והחליף אותו ב[[אריך פון פלקנהיין]]. פלקנהיין האמין כי ייתכן שלא ניתן יהיה להגיע לפריצת דרך מהירה כפי שהגרמנים קיוו בתחילת המלחמה, ומשום כך התמקד בהסבת אבדות כבדות לצרפתים אשר יגרמו להם להיכנע, או כפי שניסח זאת: "לגרום לצרפת לדמם עד לבן". כפועל יוצא של תוכנית זו הוא אימץ שתי אסטרטגיות: הראשונה הייתה [[מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה#1916: חידוש לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת|לוחמת צוללות בלתי מוגבלת]], כדי לנתק את מדינות ההסכמה מאספקת הציוד מעבר לים, והתקפות ממוקדות מרובות נפגעים נגד החיילים הצרפתים. במטרה להסב את מרב הנפגעים, הוא תכנן לתקוף במקום שממנו הצרפתים לא יוכלו לסגת, הן מסיבות של זניחת עמדות אסטרטגיות והן מסיבות של [[פטריוטיות|גאווה לאומית]], ובכך קיווה לכלוא אותם. העיירה [[ורדן]] נבחרה לשם כך משום שהייתה מעוז חשוב מוקף בטבעת של מבצרים אשר שכן בסמוך לקו החזית הגרמני ומשום ששמרה של הדרך הישירה לפריז. [[קרב ורדן]] החל ב-[[21 בפברואר]] [[1916]], עם הפגזה ארטילרית גרמנית כבדה, שלאחריה התקדם הצבא הגרמני לעבר החפירות הצרפתיות תוך שימוש ב[[להביור]]ים, לראשונה במלחמה. למרות ההתקדמות הגרמנית האיטית וכיבוש מצודת דואומון, הכוחות הגרמניים לא הצליחו לכבוש את ורדן עצמה, ואף מטרתה העיקרית של המתקפה, לגרום לצבא הצרפתי "לדמם למוות", נכשלה אף היא, כפי שהוכיחה כמות האבדות הנכבדת בצד הגרמני. הבריטים מצדם פתחו באביב [[1916]], בהתקפה נרחבת שזכתה לכינוי [[הקרב על הסום]], במטרה לשבור את העמדות הגרמניות. הגרמנים לחמו היטב, וכמות האבדות הבריטיות הייתה בלתי נתפסת, עם זאת גם הגרמנים ספגו אבדות כבדות אך המטרה הבריטים לא הושגה, העמדות הגרמניות לא נשברו.
שורה 253 ⟵ 252:
* דן ון דר ואט, '''אמדן. סיפורה של סיירת''', [[הוצאת משרד הביטחון]], [[1988]].
* [[סירל פולס]], '''מלחמת העולם הראשונה''', [[תל אביב]], הוצאת [[מערכות]], [[1981]].
* מקס הייסטינגס , '''פורענות 1914 אירופה יוצאת למלחמה''', [[מודן הוצאה לאור|מודן הוצאה לאור]].
 
==קישורים חיצוניים==