אסכולת פרנקפורט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביקורת כנגד "אסכולת פרנקפורט": לא רלוונטי לערך הזה |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
'''אסכולת פרנקפורט''' היא כינוי לקבוצת אנשים שעסקו בהגות ובמחקר בין תחומי בתחומים: [[סוציולוגיה]], [[פסיכולוגיה]], [[פילוסופיה]], [[תורת הספרות]], על בסיס של השקפה ביקורתית [[מרקסיזם|מרקסיסטית]].
הללו ביקשו להרחיב את הביקורת המרקסיסטית על הקפיטליזם מן המוקד הכלכלי אל מוקדי תרבות וחברה רחבים יותר, אשר גם בהם שלטת לדעתם שתלטנות קפיטליסטית המכתיבה מוסכמות המסייעות לדיכוי.
הקבוצה פעלה ב[[גרמניה]] מראשית [[שנות ה-20 של המאה העשרים]] עד [[1933]], חידשה את פעולתה ב[[ארצות הברית]] ב-[[1934]] ושבה לגרמניה בשנת [[1949]]. אנשים בולטים באסכולה הם [[מקס הורקהיימר]],
בשנות ה-20 של [[המאה העשרים]] התקבצו הוגים וחוקרים בעלי תפיסה ביקורתית מרקסיסטית
== רקע רעיוני ==
שורה 20:
== מהגותה של "אסכולת פרנקפורט" ==
אנשי המכון עסקו גם במחקרים אמפיריים. אחד המחקרים החשובים שעשו בראשית שנות השלושים בגרמניה, בטרם עלו הנאצים לשלטון, ניסה לגלות אם קיימים אפיונים מיוחדים או נטיות מובחנות לאנשים המעדיפים מנהיגים
אנשי המכון, בראשותו של [[תאודור אדורנו]], אספו באמצעות שאלונים נתונים מאלפי גרמנים ובנו מאגר גדול מאוד ביחס לאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותם. את הנתונים הם עיבדו באמצעות פרוצדורות סטטיסטיות פשוטות והגיעו למסקנה שקיים דפוס אישיות מסוים, [[אישיות סמכותנית]] ([[w:authoritarian personality|authoritarian personality]]), של אנשים הנוהים אחר מנהיגים סמכותיים ונוטים לתמוך במשטר טוטליטרי. אנשים בעלי "אישיות סמכותנית" מחפשים תמיד מישהו שיגיד להם מה לעשות ומה לחשוב יותר מאשר אנשים שלא ניחנו בדפוס אישיות כזה ולכן הם עצמאיים יותר ("אישיות דמוקרטית"). אנשים עם "אישיות דמוקרטית" מפתחים חשיבה אוטונומית ולכן אינם נזקקים למישהו שיחשוב עבורם ויורה להם מה נכון לעשות. תאודור אדורנו סיים את כתיבת המחקר והמסקנות בארצות הברית.
שורה 26:
כשאנשי אסכולת פרנקפורט היגרו לארצות הברית הם נדהמו ממה שנראה להם ככוחה העצום של [[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]] התומכת בתעשיית [[תרבות פופולרית|התרבות הפופולרית]] (מוזיקה, קולנוע, ספרות ועיתונות מסוגים מסוימים). מה שנראה אולי מובן מאליו לאמריקני בשנות השלושים של המאה העשרים, הותיר חותם עמוק אצל המהגרים מאירופה, ולכן חלק ניכר ממחקריהם, על האידאולוגיה והתרבות, עוסק בתרבות המונים מנקודת ראות ביקורתית.
תרבות ההמונים באמצעות תקשורת ההמונים, גרסו אנשי האסכולה, עוזרת ליצור תחושות מוטעות של שוויון על–ידי [[חרושת תרבות]] אחידה וממוסחרת. פעם היה פער בין העניים והעשירים: רק העשירים צרכו תרבות של [[קונצרט
על פי גישה זו [[תעשיית הבידור]] משרתת את האליטה השלטת. ככל שמעמדה של חרושת התרבות נעשה יותר ויותר איתן, כך היא מסוגלת לשלוט יותר בצורכי הצרכנים: לייצרם, לכוונם ולהשליט בהם משמעת. תעשיית הבידור קובעת שפה משלה, עם תחביר ומילון ייחודי לה. היא מטביעה את חותמה באופן כל כך יסודי עד שכל פרט ופרט בתוך הז'רגון יתאים לתפיסה שלה את המציאות, ולאופן שבו היא רוצה שנתפוס את המציאות. הכפיפה המתועשת הזאת היא עקבית, היא מכפיפה את כל ענפי הייצור הרוחני למטרה אחת ויחידה – להעסיק את חושיהם של בני האדם, כדי שלא יוכלו לחשוב על דבר אחר כמו המהפכה. בידור הוא הארכת העבודה בעידן ה[[קפיטליזם]] המאוחר.
שורה 65:
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/education/newsletter/26/main_article.asp על אסכולת פרנקפורט] בעיתון המקוון '''זיקה''' של בית הספר המרכזי להוראת השואה ב[[יד ושם]]
| |||