מנזר גורני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שונות
אולי מוטב להשאיר
שורה 6:
בשנת [[1871]] נרכש המתחם עבור הכנסייה הרוסית האורתודוקסית על ידי ה[[ארכימנדריט]] [[אנטונין קפוסטין]] מ[[דרגומן]] הקונסוליה הצרפתית בירושלים. בתחילה המתחם שימש כאכסנית צליינים. בשנת [[1882]] בנה קפוסטין את הכנסייה הראשונה שהוקדשה ל[[איקונין]] של ה[[מרים, אם ישו|מדונה]] מ[[קאזאן]] שנמצאת בכנסייה. מימין לכניסה של הכנסייה ישנה אבן שממנה על פי המסורת הטיף [[יוחנן המטביל]].
 
בשנת [[1911]] [[אליזבת, נסיכת הסה|הנסיכה אליזבת]], אשתו של [[סרגיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה|סרגיי רומנוב]], המושל של [[מוסקבה]] ודודו של ה[[צאר]] האחרון, יזמה את בניית הכנסייה החדשה לזכרו של בעלה. בנייתה הופסקה עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], וגם אחרי תום המלחמה לא התאפשר המשך הבנייה עקב [[המהפכה הבולשביקית]] ברוסיה. בנייתה התחדשה רק ב-[[2003]] וב-[[2007]] קודשה כ"כנסיית כל הקדושים" (Храм Всех Святых).{{הערה|1=[http://www.pravoslavie.ru/24594.html הקדשת הכנסייה במנזר גורני הפך לאירוע מרכזי לכבוד חגיגות 160 שנה לנוכחות המשלחת הרוחנית הרוסית בירושלים], באתר Pravoslavie.Ru {{רוסית}}.}} בשנת [[2009]] [[כיפה (מבנה)|כיפותיה]] של הכנסייה צופו [[זהב]]. במגדל הפעמונים הוצבו שמונה פעמונים שמשקל כל אחד מהם 360 קילו ואחד מהם בן 1600 קילו. הכנסייה בסגנון רוסי עם צריחי "בצל" והיא נמצאת ממערב ל[[קריית מנחם]]. הכניסה למנזר אפשרית משני מקומות: דרך עין כרם (לשימושם של יושבי המתחם בלבד) או דרך מתחם בית החולים [[הדסה עין כרם]].
 
במנזר שתי כנסיות, מערה בה התחבא יוחנן המטביל לפי המסורת הפרבוסלבית, וצריח. הכנסייה הגדולה שבראש המנזר הייתה ידועה במשך כ-100 שנה כ"כנסייה הבלתי גמורה" ובה מוצגת אבן עם טביעת כף רגלו של יוחנן המטביל. בכנסייה הראשונה, התחתונה מוצגים שרידי "הצלב המקורי" כפיס מאלון ממרא, אבן מסנטה קתרינה, אבן מאתר הטבילה, אבן ספוגה דם עוללי בית לחם ועוד. כנהוג בכנסיות רוסיות מצוירת מעל הכניסה "מטפחת ורוניקה" עם הטבעת קלסתרו של ישוע. כנהוג בכנסיות הרוסיות לכל [[איקונה]] מצורף רליקט קדוש, בדרך כלל פיסת בגד של הקדוש.