|
'''יוסף צבי שטיין''' ([[1864]] - [[1936]]), היה פעיל ציוני, רופא, יו"ריושב ראש [[ההסתדרות הרופאיםהרפואית העבריים (1925 - 1932)בישראל]], מייסד ועורכוועורך הראשוןכתב שלהעת [[הרפואה]], ([[1922]] - [[1924]]).
==ביוגרפיה==
נולד ב-1864 בבוגופול, [[פודוליה]], [[רוסיה]]. אביו, אברהם, היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעירבצעירותו למד בחדרב[[תלמוד תורה|חדר]], ולאחר מכן בגימנסייהב[[גימנסיה]]. התקבל ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת קייב]], אותם סיים בשנת [[1890]]. לאחר לימודיו עבד כרופא בבוגופול עד שנת [[1894]]. לאחר מכן עבר ל[[יליזבטגרד]], שם עבד כרופא עד [[1920]].
שטיין שימש כציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי]] השישי והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממייסדי סוכנו הידיעות היהודית [[JTA|יט"א]].
סיים את הלימודים בשנת [[1890]]. עד שנת [[1894]] עבד בבוגופול כרופא. מ-1894 עד [[1920]] עבד כרופא ביליסבטגראד.
בשנים [[1918]] - 1920 שימש כיושב ראש וועד הקהילה ביליזבטגרד.
שטיין היה ציר בקונגרסים הששי והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממיסדי [[JTA|יט"א]].
בשנים [[19181920]] - 1920,[[1922]] יושבהיה ראשיו"ר וועד הקהילהקהילת ביליסבטגרד[[אודסה]] וחבר במרכז ציוני [[אוקראינה]].
עלה ל-[[ארץ-ישראל]] ב-1922 , התיישבוהתיישב ב-[[תל אביב]]. ▼בשנים [[1920]] - [[1922]] יו"ר וועד קהילת [[אודסה]] וחבר במרכז ציוני [[אוקראינה]].
אותהשטיין וועידהעמד ששטייןבראש עמדהסתדרות בראשההרופאים החליטהבארץ ישראל משנת [[1925]] עד [[1932]], בתקופת כהונתו התנהל מאבק בין הנהלת [[מרכז רפואי הדסה|הדסה]] לבין ההסתדרות הרפואית על רקע אחוז גבוה של רופאים מובטלים, במהלך ועידת ההסתדרות הרפואית הוא האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. בדבריו אמר "במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו". באותה וועידה הוחלט בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.{{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}} ▼▲עלה ל-[[ארץ-ישראל]] ב-1922, התיישב ב-[[תל אביב]].
הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.ד"ר [[אפרים סיני]] סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש". ▼
שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת [[1925]] עד [[1932]].
ייסד והיהאת עורכוכתב הראשוןהעת שלהמדעי [[הרפואה]] והיה עורכו הראשון.
הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.
▲ד"ר [[אפרים סיני]] סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הסיפור הבא: ב-[[1922]] התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.
יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך "שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,
דרגות המשכורות של הרופאים ב"הדסה" הן גבוהות כמו ב"אמריקה" . אל הרופאים ואל ההסתדרות הרופאים מתייחסים כמו אל "נייטיבס" (ילידים).
ד"ר יוסף שטיין יושב ראש ההסתדרות הרפואית, "האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו".
▲אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.{{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}}
היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.
נפטר ב-1936 ונקבר ב[[בית הקברות הישן של תל אביב]].
==ראו גם==
| 