קריאת שמע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏שמע ישראל: ויקיזציה
שורה 13:
יש הסבורים כי על דרך ה[[פשט]] האמור בפרשת שמע "והיו הדברים האלה על לבבך", מכוון ל"עשרת הדברים" ([[עשרת הדיברות]]) שהוזכרו לפני כן, ולא לפרשה גופה; ויש הסבורים שהכוונה היא ללימוד דברי התורה בכללם. גם בקרב [[חז"ל]] היו דעות שעיקרה של קריאת שמע אינו אלא [[מדרבנן|תקנה מדברי חכמים]], או יציאה ידי חובה של [[לימוד תורה]] אשר הוא עיקרה של הפרשה. אכן, בעבר נקראה פרשת 'שמע ישראל' ב[[בית המקדש]] יחד עם פרשת [[עשרת הדיברות]]. אך משחרב המקדש אסרו חז"ל על קריאת עשרת הדיברות כחלק מקריאת שמע, מפני "תרעומת ה[[מינות (יהדות)|מינים]]", דהיינו מפני ה[[כת|כתות]] שהיו באותה תקופה, שקידשו את עשרת הדיברות וזלזלו בשאר המצוות.
 
לאחר אמירת הפסוק הראשון של פרשיה זו ('שמע ישראל') בעצימת העיניים, מפסיקים באמצע הפרשה ואומרים את המילים '[[ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]]'. מילים אלו אינן חלק מן הפרשה, אך בפועל נהגו לאומרם כבר בתקופת חז"ל, כיון של פי המסורת יעקב אבינו בטרם מותו ציוה את בניו על האמונה, וענו לו פה אחד ''שמע ישראל'', ענה להם אף הוא "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד",. אכן בתורה לא מופיע פסוק זה , ועל כןולכן אומרים אותו בלחש. ובפועל כן נוהגים לאומרו בלחש, כדי לציין שזוהי תוספת שאינה חלק מן הפרשיה המקראית הזו. מדרש חז"ליל ידוע מספק הסבר אחר לתוספת, כמו גם לאמירתה בלחש. לפי המדרש הזה, משה רבנו שמע את התוספת הזו בפי המלאכים בשמים - הגם שאין היא חלק מן הטקסט המקראי שנמסר לו בסיני. בתפילת ערבית של יום הכיפורים משנים מהמנהג הרגיל וקוראים את התוספת הזו ('ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד') בקול ולא בלחש. ההסבר לכך נשען על המדרש הנ"ל, כיוון שביום הכיפורים לא אוכלים ולא שותים נדמים למלאכים שלא אוכלים ולא שותים. בין חכמי ישראל היו שביקשו לבטל את המנהג לומר "ברוך שם".
 
===קבלת עול מלכות שמיים===