לוח השנה האטי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ {{לוחות שנה}} |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[
'''לוח השנה האטי''' הוא ה[[לוח שנה|לוח]] שהיה נהוג בתקופה הקלאסית ב[[אטיקה]], חבל הארץ בו שכנה [[אתונה העתיקה]]. מאחר שרוב הממצאים והעדויות על [[יוון העתיקה]] מוצאם מאתונה או נוגעים לה, ידיעותינו אודותיו רבות משל הלוחות ההלניים האחרים. ברם, היות שלוח השנה נחשב דבר המובן מאליו, איש מבני התקופה לא טרח לתארו בשלמותו, והעדויות המצויות בידינו מקוטעות ולעתים קרובות סותרות זו את זו.
==ההיבט המקומי של לוח השנה==
לוח השנה האטי שימש את תושבי אטיקה בלבד וציין אירועים מקומיים תוך זיקה מעטה לעולם שמעבר לגבולות אטיקה. לדוגמה, ב[[בויאוטיה]] הסמוכה לאטיקה, לא זו בלבד ש[[חודש|החודשים]] נקראו בשמות אחרים, אלא השנה החלה באמצע החורף, בעוד באתונה ציינו את תחילתה שישה חודשים מאוחר יותר, קצת אחרי אמצע הקיץ. זאת ועוד, להלכה אמורים היו החודשים היווניים
ההבדל בין שני לוחות שנה שכנים אלה שיקף כנראה את העוינות ההיסטורית בין שתי הקהילות ואת ההבדלים התרבותיים ביניהן. הבויאוטים לא דיברו ב[[יוונית|ניב האיוני]] בו השתמשו בני אתונה, ולכן שמות החודשים היו שונים. בלוח השנה של האי ה[[איונים|איוני]] [[דלוס|דֶלוֹס]], לעומת זאת, נקראו ארבעה מתוך שנים-עשר החודשים באותם שמות כמו באתונה, אך מועדיהם בשנה היו שונים. בדלוס, שהייתה נתונה להשפעתה של אתונה מ-[[480 לפנה"ס|479 לפנה"ס]] לערך ועד [[320 לפנה"ס|314 לפנה"ס]], החלה השנה באמצע החורף, כמו אצל הבויאוטים.
שורה 23:
|-
|1||'''הקטומביון''' (Έκατομβαιών)||יוני / יולי
|-
|2||'''מטגיתניון''' (Μεταγειτνιών)||יולי / אוגוסט
|-
שורה 31:
|-
|4||'''פיאנפסיון''' (Πυανεψιών)||ספטמבר / אוקטובר
|-
|5||'''מיימקטריון''' (Μαιμακτηριών)||אוקטובר / נובמבר
|-
שורה 38:
!colspan="3"|חורף
|-
|7||'''גמליון''' (Γαμηλιών)||דצמבר / ינואר
|-
|8||'''אנתסטריון''' (Aνθεστηριών)||ינואר / פברואר
|-
|9||'''אלפבוליון''' (Eλαφηβολιών)||פברואר / מרץ
|-
!colspan="3"|אביב
|-
|10||'''מוניכיון''' (Μουνιχιών)||מרץ / אפריל
|-
|11||'''תרגליון''' (Θαργηλιών)||אפריל / מאי
|-
|12||'''סקירופוריון''' (Σκιροφοριών)||מאי / יוני
|}
שורה 58:
בשל יצירת זיקה בין השמש והירח היה לוח השנה לוח ירחי-שמשי. שנים עשר חודשי ירח מסתכמים בכ-354 ימים, כאחד עשר ימים פחות משנת שמש. על פי לוח שנה ירחי טהור, כמו [[הלוח המוסלמי]], החודשים זוחלים לאחור עם השנים, ואין זיקה בין החודשים לבין עונות השנה. ביוון, בה נבדלות העונות זו מזו באופן מובהק, היה צריך להימנע מכך. כיוון שקשרו את ראשית השנה שלהם ליום ההיפוך, אפשרו האתונאים קיומה של זיקה בין החודשים לבין עונות השנה, אם כי תוך גמישות מסוימת.
על מנת לפתור את ההבדל בין שנת הלבנה הקצרה באחד עשר ימים משנת חמה, הוסף עוד חודש אחת לשלוש שנים לערך, כשהתוצאה היא [[שנה מעוברת]] של כ-384 ימים. על כן, בשנה רגילה היו 12 מחזורי ירח ואז, כאשר התברר כי החודשים נדדו לאחור דיים, הנהיגו שנה בת 13 מחזורים, כדי לעיין מחדש את שנת הלבנה עם שנת החמה. חודש נוסף זה הושג על ידי חזרה על החודש הקיים. במילים אחרות, אותו שם חודש שימש פעמיים בזה אחר זה. ספרי הדרכה קובעים בדרך כלל כי החודש השישי, פוסיידון, היה החודש המוסף, אך העדויות מלמדות כי גם החודשים 1, 2, 6, 7 ו-8 שימשו לעיבור השנה.{{הערה|1=Hanna 2005:43}}
היו בנמצא מחזורים שונים לחישוב מדויק של השנים בהן יש להוסיף חודש שלושה עשר. ייתכן שמחזור של תשע עשרה שנים, הידוע בשם [[מחזור מטוני|מחזור מֶטוֹנִי]], שפותח באתונה העתיקה על ידי האסטרונומים [[מטון|מֶטוֹן]] ו[[אוקטמון|אֶוּקְטֵמוֹן]] (פעלו ב-[[המאה החמישית לפנה"ס|432 לפנה"ס]]), שימש לקביעת השנים המעוברות, כדי ששנת הלבנה ושנת הירח יישארו מעוינות במידת מה של דיוק. אולם אין עדויות להנהגתה של שיטה מסוימת באתונה, ושיטת העיבור השתנתה מזמן לזמן.
====שמות החודשים====
[[
[[
החודשים האתונאיים נקראו על שמות [[מיתולוגיה יוונית|אלים]] וחגים. בכך נבדל לוח השנה האטי מהלוחות ה[[מסופוטמיה|מסופוטמיים]], שהיו הבסיס לכל לוחות השנה הירחיים היווניים. בלוחות ה[[שומר
ג'יין אלן הריסון, הדנה בספרה בחגים האטיים, מציינת כבר בראשית דבריה כי כמה חגים, אם כי לא כולם, העניקו את שמם לחודש בו נחוגו, וכי להוציא חג יחיד - ה[[דיוניסיה]], אף חג לא נקרא במישרין על שם [[אלים אולימפיים|אל אולימפי]] או אלוהות אחרת כלשהי.{{הערה|1=Harrison 1903:30 }}
שורה 71:
החודש השישי באתונה, פּוֹסֵידוֹנֶאוֹן, קיבל את שמו ישירות מהאל [[פוסידון]]. האל מופיע, על פי רוב, בצורת תואר הפולחן (cult title; השם או האספקט שבגינו סוגדים לאל בחג מסוים). דוגמאות לכך הן מַאימָקְטֶרִיוֹן, שנקרא על שם [[זאוס]] ("הזועם"), ומֶטָגֵיטְנִיוֹן, על שמו של [[אפולו]] כמושיעם של ה[[הקולוניזציה היוונית|מתיישבים]].
מבין כל החודשים, רק השמיני, אַנְתֶסְטֶרִיוֹן, נקרא במישרין על שם החג העיקרי שנחוג בחודשו -
לוחות השנה של הערים ה[[איוניה|איוניות]] ב[[אסיה הקטנה]] (לאורך החוף המערבי של טורקיה של ימינו) חולקים לעתים תכופות את שמות החודשים עם אתונה. ב[[מילטוס]], לדוגמה, ארבעה חודשים נשאו אותם שמות כבאטיקה, והם: תרגליון, מטגיטניון, בואדומיון ופיאנפסיון, וכן, בשתי הקהילות תפס פיאנפסיון מקום זהה כחודש הרביעי ברשימת החודשים. לפי המסורת, ערים איוניות אלה נוסדו על ידי מתיישבים מאטיקה (כפי הנראה בסביבות [[המאה ה-11 לפנה"ס]]) והקשר תרבותי זה יכול להסביר את הדמיון.
שורה 85:
* היום ה-7: יום הולדתו של [[אפולון]]
* היום ה-8: [[פוסיידון]] ו[[תזאוס]]{{הערה|1=Mikalson 1975: 24}}
על פי רוב, לא התירו את קיומם של חגים חודשיים וחגים שנתיים באותם ימים. משמעות הדבר, כי לכל חודש חג היה שלב פתיחה, שכלל טקסים וחגיגות שנשנו במדויק, בעוד חלקו העיקרי של כל חודש כלל לוח מועדים ייחודי של ימי חג.
שורה 105:
| הירח החדש || ה-11 || ה-10 המאוחר
|-
| ה-2 המתמלא || ה-12 || ה-9 המתמעט
|-
| ה-3 המתמלא || ה-13 || ה-8 המתמעט
|-
| ה-4 המתמלא || ה-14 || ה-7 המתמעט
|-
שורה 140:
כמו האיונים, גם האתונאים נחלקו תמיד לארבעה שבטים. אף ששבטים אלה לא בטלו מעולם, אחת מהרפורמות המרכזיות במהלך כינונה של הדמוקרטיה האתונאית לאחר [[המאה השישית לפנה"ס|506 לפנה"ס]] הייתה חלוקת האזרחים על פי שיטה חדשה של עשרה שבטים. המטרה הייתה לנסות להבטיח השתתפות שווה של כל האזרחים בניהול הקהילה. מזמן זה ואילך נעשה המספר עשר למאפיין של הדמוקרטיה האתונאית, ועל כן חלק גדול מפעילות האזרחים נעשתה באמצעות עשרת השבטים. (לדוגמה: 10 [[סטרטגוס|מצביאים]] שעמדו בראש 10 גדודים, 10 קבוצות של שופטים עממיים, ו-10 אחראים על האוצר של [[הליגה האטית-דלית]]).
הַסְדִירָה העשרונית שימשה גם ליצירת לוח שנה נוסף בן עשרה חודשים. מדי שנה קבע כל שבט את 50 נציגיו למועצת ה-500 (ה[[בולה|בּוּלֵה]]), שמילאה תפקיד חשוב בניהול הפוליס. חמישים הנציגים של כל שבט כיהנו בתפקיד למשך עשירית שנה, שליש מהם ב"וועדה מתמדת", ותקופת כהונתם נקראה "[[פריטניה|פְּרִיטַנֵיה]]" (pritaneia).
ב[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס]] התבסס לוח השנה של המדינה על השנה השמשית בת 365 או 366 ימים בלא התייחסות כלשהי למופעי הירח. סידור אפשרי אחר היה שעשר הפריטניות נחלקו בין שישה חודשים בני 37 ימים ולאחריהם בין ארבעה חודשים בני 36 ימים. (סידור זה הפך נפוץ ב[[המאה הרביעית לפנה"ס|מאה הרביעית לפנה"ס]]).
שורה 157:
אחד מתפקידיו העיקריים של לוח השנה האזרחי היה לקבוע את מועדי ארבע התכנסויות אספת העם שנערכו בכל פריטניה. ככל שהדבר התאפשר, לא נערכו כינוסי האספה בימי חג, גם לא בימי החג החודשיים בראשיתו של כל חודש. כתוצאה מכך נתקבצו הכינוסים לקראת סופו של החודש.
תאריך על פי לוח זה יכול היה להיות למשל: "היום ה-33 בפריטניה ה-7 של שבט ארכתניס" (Erechthenis). סגנון זה שימש גם במסמכים של המדינה האתונאית (ששרדו רק בכתובות). ואולם, לעתים נוסף
====עריכת שינויים בלוח השנה====
[[
לוח השנה האטי נקבע מדי חודש בחודשו ומדי שנה בשנה על פי צורכי השעה המדיניים או הצבאיים. הוא נמצא בשליטת נושאי תפקידים שלא היו אסטרונומים, ועד כמה בוטה הייתה התערבותם הוא עניין שבמחלוקת. חוקרים אחדים סבורים, כי אם יום חג נפל באותו מועד שנקבע לכינוס אספת העם, ניתן היה להוסיף עוד יום לחודש, ולקרוא לשני הימים העוקבים באותו שם.
שורה 168:
====תארוך אירועים בעבר ובעתיד====
[[
בניגוד ללוח השנה המודרני, אשר נוסף על הסדרתו את השנה הקיימת, מהווה חלק ממערכת כרונולוגית המאפשרת לתארך אירועים בעתיד הרחוק ובעבר הרחוק (ולכן תאריך נתון כולל יום, חודש ושנה), לוח השנה האטי לא קבע את מניין השנים.
שורה 180:
לוח שנה שלישי בו השתמשו האתונאים היה לוח שנה חקלאי (לוח שנה שמשי המתבסס על [[עונות השנה]]). לוח שנה זה היה חיוני לביצוע פעילויות עונתיות כמו [[חקלאות]] ו[[שיט]].
הלוח הסתמך על זריחת כוכבים ושקיעתם לציון נקודות זמן מדויקות יותר בתוך החטיבות הרחבות של עונות השנה. זריחות כוכב הן הימים בהם [[כוכב
היוונים לא ראו בעונות כמי שמחלקות את השנה לארבע חטיבות שוות, אלא דווקא שהאביב והסתיו הם השבלים הקצרים של העונות הארוכות, הקיץ והחורף. את חלוקת השנה לעונות ניתן היה לקבוע באופן רשמי על פי הזריחה והשקיעה של כוכבים ביחס ל[[יום השוויון|שוויוני היום והלילה]]: כך, למשל, מגדיר [[היפוקרטס]] את החורף באחד מחיבוריו בענייני רפואה כתקופה שבין שקיעת ה[[פליאדות]] והאביב.{{הערה|1=היפוקרטס, על הבריאות, 3.68.2}}
שורה 192:
* Harrison, J.A., 1903, ''Prolegomena to the Study of Greek Religion''.
* Burkert W., 1985 Greek Religion. Oxford.
* Dunn F. M., 1999, Tampering with the Calendar,
* Hannah R., 2005, Greek and Roman Calendars: Constructions of Time in the Ancient World. London.
* Merrit B.D., 1961, The Athenian Year. Berkeley.
| |||