יגדל אלוהים חי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
דעת הישר מקנדיאה |
||
שורה 26:
מחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי ב[[איטליה]], כנראה ב{{ה|מאה ה-13}}.{{הערה|במחזור למנהג בני רומא מופיע פיוט זה בתפילת ערבית של ליל שבת. במבוא למחזור זה כתב [[שד"ל]]: "ואני ראיתי סדור כ"י על קלף מנהג בני רומא, נכתב בשנת קמ"ג, ושם הסופר משה בכמ"ר יקותיאל חפץ ממשפחת הצפרוני, ועל גבי יגדל כתב: אלו הם י"ג עקרים שסידרם כמה"ר דניאל זקני זלה"ה בכמ"ר יהודה דיין".}}
הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541){{הערה|על השתלשלות הדפסת הפיוט ראה: הפיוט יגדל, הרב יוסף ויכלדר, "המבשר תורני" י"ז כסלו תש"ע. }} הרב [[יעקב עמדין]] יחסו בוודאות להרמב"ם{{הערה|סידור היעב"ץ פתיחה לשיר היחוד}}, והרב [[יחיא צאלח]] ו[[יוסף שלמה דלמדיגו|היש"ר מקנדיאה]] [נובלות חכמה צב,ב] יחסו ל[[שלמה אבן גבירול|ר"ש אבן גבירול]] {{הערה|תכלאל עץ חיים ח"א, דף קי,ב. "דע כי קבלה בידנו שפיוט זה הוא מיוסד מהרב ר' שלמה ן' גבירול ז"ל וכמדומה לי שראיתי גם כן בספר הר"ר אליהו הבחור ז"ל שיחסה אליו". אולם קשה לקבל שעוד לפני הרמב"ם היה מקובל [[שלש עשרה עיקרים]].}}.
הפיוט התקבל בקרב קהילות רבות. בדרך כלל נוהגים לאומרו לפני [[תפילת שחרית]] או בסופה. ב[[יהדות ספרד|קהילות ספרד]] הוא מושר ב[[ליל שבת]] ו[[חג]] לאחר סיום [[תפילת ערבית]].
| |||