מושב שיתופי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי שגיאה בדף.
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8:
 
===תולדות המושבים השיתופיים===
המושב השיתופי הראשון היה [[כפר חיטים]] שהוקם בדצמבר [[1936]] על ידי חברי קבוצת "הקוצר", עולים מ[[בולגריה]]. עד שנת 1938 הוקמו גם שני ארגוני התיישבות למטרת הקמת מושב שיתופי, "נוטע בונה" ו"ארגון משק שיתופי" שחבריו הקימו את מושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]], שהתיישבו באופן זמני זה ליד זה ליד [[קריית בנימין]]{{הערה|{{דבר||חלוציות לחרושת|1938/06/24|00902}}}}{{הערה|{{דבר||משק שיתופי נוטע בונה|1938/08/25|00405}}}}. במאי 1939 החליטו חברי [[מולדת (יישוב)|מולדת]] שיישובם, שהוקם ביולי 1937, יהיה מושב שיתופי. [[בית הלל (מושב)|בית הלל]], שעלה על הקרקע במאי 1939 באופן זמני, הוסב במהרה למושב עובדים. אנשי מולדת טוענים, על כן, להיותם המושב השיתופי השני.
המושב השיתופי הראשון היה [[כפר חיטים]] שהוקם בדצמבר [[1936]] על ידי חברי קבוצת "הקוצר", עולים מ[[בולגריה]]. ביולי 1937 הוקם המושב השיתופי [[מולדת]] והיה המושב השיתופי השני בארץ. בשנת 1938 הוקם [[שבי ציון]] בו "הנהלת ענפי המשק תהיה מרוכזת וכל הכנסותיה תחולקנה שוה בשוה מבלי להתחשב עם גודל השקעותיהם של החברים בכניסתם למשק"{{הערה|{{דבר||נקודה חקלאית חדשה בצפון|1938/04/14|00110}}}}. במאי 1939 עלו על הקרקע למקום זמני אנשי מושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]] אשר הוקם כמושב שיתופי אך הוסב במהרה למושב עובדים. כן הוקם [[בית יצחק-שער חפר|נירה]] כמושב שיתופי{{הערה|{{דבר||עוד ישוב ועוד אנית מעפילים|1946/08/02|00205}}}}. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו מספר יישובים עבור חיילים משוחררים אשר כונו מושבים שיתופיים וניהלו שיתוף ברמות שונות. יישובים אלו כללו את [[רגבה]], [[בצרה (ישראל)|בצרה]] ו[[חרב לאת]]{{הערה|{{דבר|נון בן נון|חרב לאת|1947/07/09|00306}}}}. עד שנת 1947 היו ששה מושבים שיתופיים ועד 1950 היו 18 מושבים שיתופיים{{הערה|1=ארנון גולן, מאיה חושן, דויד ניומן, [http://books.google.com/books?id=i2TxNRL_CZ4C&pg=PA81 ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל, כרכים 7-8], עמוד 81}}.
 
בשנת 1938 הוקם [[שבי ציון]] בו "הנהלת ענפי המשק תהיה מרוכזת וכל הכנסותיה תחולקנה שוה בשוה מבלי להתחשב עם גודל השקעותיהם של החברים בכניסתם למשק"{{הערה|{{דבר||נקודה חקלאית חדשה בצפון|1938/04/14|00110}}}}. אולם שבי ציון איננו נמנה על המושבים השיתופיים, מכיוון שלא ענה על ארבעת התנאים של ה[[מושב]].
 
המושב השיתופי הראשון היה [[כפר חיטים]] שהוקם בדצמבר [[1936]] על ידי חברי קבוצת "הקוצר", עולים מ[[בולגריה]]. ביולי 1937 הוקם המושב השיתופי [[מולדת]] והיה המושב השיתופי השני בארץ. בשנת 1938 הוקם [[שבי ציון]] בו "הנהלת ענפי המשק תהיה מרוכזת וכל הכנסותיה תחולקנה שוה בשוה מבלי להתחשב עם גודל השקעותיהם של החברים בכניסתם למשק"{{הערה|{{דבר||נקודה חקלאית חדשה בצפון|1938/04/14|00110}}}}. במאי 1939 עלו על הקרקע למקום זמני אנשי מושב [[בית הלל (מושב)|בית הלל]] אשר הוקם כמושב שיתופי אך הוסב במהרה למושב עובדים. כן1940 הוקם [[בית יצחק-שער חפר|נירה]] כמושב שיתופי{{הערה|{{דבר||עוד ישוב ועוד אנית מעפילים|1946/08/02|00205}}}}. לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו מספר יישובים עבור חיילים משוחררים אשר כונו מושבים שיתופיים וניהלו שיתוף ברמות שונות. יישובים אלו כללו את [[רגבה]], [[בצרה (ישראל)|בצרה]] ו[[חרב לאת]]{{הערה|{{דבר|נון בן נון|חרב לאת|1947/07/09|00306}}}}. עד שנת 1947 היו ששה מושבים שיתופיים ועד 1950 היו 18 מושבים שיתופיים{{הערה|1=ארנון גולן, מאיה חושן, דויד ניומן, [http://books.google.com/books?id=i2TxNRL_CZ4C&pg=PA81 ניסויים במרחב: פרקים בגאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל, כרכים 7-8], עמוד 81}}.
 
ב[[ישראל]] קיימים כ-35 מושבים שיתופיים, שכן צורת התיישבות זאת לא הייתה מועדפת על ידי המוסדות המיישבים שהעדיפו קיבוצים ומושבים. למושבים השיתופיים הייתה השפעה על צורות התיישבות אחרות, למשל בתוכניות משופרות של מושבים שנבנו בשנים האחרונות בהם הופרדו ענפי המשק מאזור המגורים {{מקור}}.
 
חלק מהמושבים השיתופיים היו [[קיבוץ|קיבוצים]] שהוסבו למושבים שיתופיים לאחר שתושביהם לא היו מרוצים מאורח החיים הקיבוצי. כך למשל, [[אלוני אבא]] ו[[מבקיעים]] התחילו את דרכם כקיבוץ ולאחר כמה שנים הוסבו למושב שיתופי. כך גם שלושת המושבים השיתופיים הדתיים המשתייכים ל{{ה|קיבוץ הדתי}} היו בעברם קיבוצים. [[משואות יצחק]] הפך מקיבוץ למושב שיתופי בשנת 1952, [[ניר עציון]] היה למושב שיתופי באמצע שנת 1953{{הערה|{{דבר||"ניר עציון" - מקיבוץ למושב|1953/06/08|00306}}}} ו[[בני דרום]] הפך לקיבוץמקיבוץ למושב שיתופי בשנת 1960, למרות התנגדות של [[הקיבוץ הדתי]] ושל מחלקת ההתיישבות של [[הסוכנות היהודית]]{{הערה|{{דבר||"בני דרום" רוצה להיות מושב|1960/12/16|01116}}}}.
 
ישנם מושבים אשר התחילו את דרכם כמושב שיתופי אך הפכו בהמשך למושבי עובדים. כך למשל, [[כפר מונש]] החל את דרכו בשנת 1946 כמושב שיתופי אך בשנת 1953 פורק והיה למושב עובדים{{הערה|1=[http://www.kfarmonash.co.il/index.php?option=com_content&view=category&layout=blog&id=79&Itemid=116 אודות כפר מונאש], אתר כפר מונאש}}. מושב [[ארבל (מושב)|ארבל]] הוקם ב-1949 כמושב שיתופי ובשנת 1959 היה למושב עובדים. גם [[דקלה]] אוזרחה בשנת 1971 כמושב שיתופי, אך בשנת 1974 הוסבהוסבה למושב עובדים{{הערה|נורית קליאוט, שמואל אלבק, '''סיני ־ אנטומיה של פרידה: פינוי ישובי סיני''', משרד הביטחון, 1996, עמוד 44}}.
 
תהליכי ההפרטה שעברו על רבים מהקיבוצים הגיעו גם אל המושבים השיתופיים וכבר בשנת 1995 הוציא [[מינהל מקרקעי ישראל]] הוראות הנוגעות למושבים שיתופיים המבקשים לבצע שנוי במבנה הארגוני ובהקצאת הקרקע, באופן שזכויות החכירה לגבי מגרשי בתי המגורים ירשמו על שם המתיישבים. מושבים שיתופיים אלו כונו על ידי המנהל: "מושב שתופי במבנה ארגוני חדש"{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/TashtiotCom/MMIMismachim/GetMismach.asp?SubName=GetMismachByMezahe&Sivug=146&Mezahe=411&TziburiPrati=9&machoz=0 41-המושב השיתופי במבנה הארגוני החדש], 12 במרץ 1995}}. אחד המושבים הראשונים לעבור הליכי שיוך בתים לתושבים היה [[כפר דניאל]].