צבא האנדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Flag of Mendoza province in Argentina.gif|שמאל|ממוזער|250px|דגל '''צבא האנדים''']]
'''צבא האנדים''' (ב[[ספרדית]]: Ejército de los Andes) הוא שמו של הכוח הצבאי שהיה תחת פיקודו של [[חוסה דה סן מרטין]] במערכה לשחרור [[צ'ילה]] מהאחיזה ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] של [[האימפריה הספרדית]]. בראשית שנת [[1817]] חצה צבא האנדים את [[הרי האנדים]], הנחיל תבוסה לגייסות [[מלכות המשנה של פרו]] בצ'ילה הכבושה, והביא לעצמאותה של צ'ילה.
 
==ארגון הצבא==
צבא האנדים הורכב מצבאה של הפרובינציה של [[קוז'ו]] (Cuyo), אותו ארגן סן מרטין בזמן שהיה מושל הפרובינציה ושאריות הצבא הצ'יליאני שנס לאחר התבוסה הסופית שנחל ב[[קרב רנקאגוואה]] (Rancagua) לכוחות מלכות המשנה של פרו. ב-[[8 בנובמבר]] [[1814]] הקים סן מרטין את "גדוד חיל הרגלים מספר 11" (Batallón Número 11 de Infantería) אשר כלל את "הגיס הצ'יליאני" (Cuerpo de Chile) ומינה את [[חואן גרגוריו דה לאס אראס]] (Las Heras) למפקדו. באוקטובר [[1815]], לאחר שפרובינציות נוספות העבירו כוחות לקוז'ו, מנה הגדוד 1,600 חיילי [[חיל רגלים|רגלים]], 1,000 [[פרשים]], 200 אנשי ארטילריה ו- 10 [[תותח|תותחים]]ים. בו בזמן סבל הכוח ממחסור באספקת [[אבק שריפה]], [[ברזל]] ומדים. לאספקת החוסרים הקים סן מאטין תעשייה מקומית שתענה על צורכי הצבא שיצר.
 
על אף שסן מרטין נהנה מתמיכתו של [[חואן מרטין דה פואיירדון]] (Pueyrredón), הדירקטור (Director Supremo) של [[הפרובינציות המאוחדות של ריו דה לה פלטה]] (Las Provincias Unidas del Río de la Plata), הישות הפוליטית שקדמה ל[[ארגנטינה]] המודרנית, לא זכתה המשלחת המתוכננת לתמיכה לאומית רחבה. פוליטיקאים שונים, שהיו סקפטיים בנוגע לסיכויי הצלחת המערכה בצ'ילה כנגד מלוכת המשנה של פרו, חתרו תחת מאמציו. אף על פי כן, ב-[[1 באוגוסט]] [[1816]], העניק פואיירדון לצבא קדימות לאומית, שינה את שמו ל'''צבא האנדים''' והעמיד את סן מרטין בראשו.
 
עם תום ההכנות מנה צבא האנדים שלושה [[גנרל|גנרלים]]ים, 28 מפקדים בכירים, 207 [[קצין|קצינים]], 15 אזרחים בשירות הצבא, 3,778 [[חייל|חיילים]]ים ו-1,392 תומכי לחימה, מספר שהסתכם ב-5,423 איש, 18 [[תותח|תותחים]]ים, 1,600 [[סוס|סוסים]]ים ו-10,600 [[פרד|פרדות]]ות. לצ'ילה הגיעו 510 סוסים וכ-4,300 פרדות בלבד.
 
==חציית האנדים==
[[תמונהקובץ:Cruce Andes 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"חציית האנדים בידי סן מרטין ואו'היגינס". ציור שמן של מרטין בונאו (Martín Boneo), [[1865]]; שמור במוזאון ההיסטורי הלאומי של ארגנטינה, [[בואנוס איירס]].]]
לשם חציית האנדים חולק הצבא לשני ראשים. האחד, בפיקודו של [[ברנרדו או'היגינס]], פנה למעבר "לוס פאטוס" (Los Patos), ואילו השני, בו נכללה גם הארטילריה ואשר היה תחת פיקודו של [[חואן גרגוריו דה לאס אראס]] פנה למעבר "אוספאז'אטה" (Uspallata). נוסף על שני כוחות עיקריים אלו נשלחו כוחות קטנים לאגפים הצפוניים והדרומיים של הכוחות החוצים. זה הצפוני מנה כ-130 חיילים בפיקודו של [[חואן מנואל קאבוט]] (Cabot) ואילו זה הצפוני היה תחת פיקודו של הצ'יליאני [[רמון פריירה|רמון פריירה סראנו]] (Freire Serrano).