|
| קואורדינטות של הבירה=
| העיר הגדולה ביותר=[[במקו]]
| משטר=מושבה 1946-1891{{ש}}{{כ}} טריטוריה צרפתית מעבר לים - אוטונומית 1958-19461946–1958
| ראש המדינה=
| מנהיגים=
| שמות מנהיגים=
| הקמה=שנות קיומה 1891-19041891–1904 <br> 1946-1921
| אירועי הקמה=תאריך
| תאריכי הקמה=[[1891]] {{ש}}[[1 בינואר ]][[1921]]
| אירועי פירוק=תאריך
| תאריכי פירוק =1946
| ישות קודמת=סנגל עילית (מושבה שקמה ב-1890) <br>סנגל עילית וניז'ר 1921-19041904–1921
| ישות יורשת=האיחוד הסודאני
| שליטים בולטים=
| תמונת מפה=
}}
'''סודאן הצרפתית''' (ב[[צרפתית]]: '''Le Soudan français''') היה שמה של [[מושבה]] צרפתית שהוקמה בשטח הנוכחי של [[מאלי]] בשנים [[1904]]-[[1891]] ואחר כך בשנים [[1946]]-[[1920]] (בין שתי תקופות אלה הטריטוריה נכללה לתוךהטריטוריה ב"מושבת סנגל עלית וניז'ר" - colonie du Haut-Sénégal et Niger), חלקכחלק מ[[אפריקה המערבית הצרפתית]].
== היסטוריה ==
במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] התקדמה ההתפשטות ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]] הצרפתית התקדמה בעמק הנהר [[סנגל (נהר)|סנגל]], בפיקודו של ה[[קולונל]] [[לואי לאון סזאר פדרב|לואי פדרב]]. היאהצרפתים פגשהנתקלו התנגדותםבהתנגדות שלהתושבים המנהיגים מקומייםהמקומיים, כמו זה שלכגון ה[[טוקולורים]], [[אל חאג' עומר טאל]], במצור על מבצר מדינה ב-[[1857]], וכמוומצד [[סמוריסאמורי טורה]].
ביולי [[1891]] הקימו הצרפתים הקימו את המושבה שנקראה "'''סודאן הצרפתית"'''. החל משנת [[1892]] הייתה בירתה העיר קאייס והחל מה-[[17 באוקטובר]] [[1899]] - [[במקו]].
הסודאןסודאן הצרפתית הפכה הב-[[1895]] לחלק מ[[אפריקה המערבית הצרפתית]]. נפילתו בשבי של סיקאסו ב-[[1 במאי]] [[1898]] ותפיסתו של סמורי טורה בספטמבר אותה שנה ציינו את סיום תהליךההתנגדות ההתבססותלהתבססות הקולוניאלית הצרפתית באזור. ▼החל משנת 1892 בירת המושבה הייתה העיר קאייס והחל מ-[[17 באוקטובר]] [[1899]] - [[במקו]].
▲הסודאן הצרפתית הפכה ה-[[1895]] לחלק מ[[אפריקה המערבית הצרפתית]]. נפילתו בשבי של סיקאסו ב-[[1 במאי]] [[1898]] ותפיסתו של סמורי טורה בספטמבר אותה שנה ציינו את סיום תהליך ההתבססות הקולוניאלית הצרפתית באזור.
ב-[[10 באוקטובר]] [[1899]] הופרדו מסודאן הצרפתית 11אחד-עשר מחוזות דרומיים שהפכו חלקלחלק מ[[גינאה הצרפתית]], [[חוף השנהב]] ו[[דהומיי]]. עם זאת, שניים ממחוזות אלה סופחו מחדש לסודאן הצרפתית בשנת [[1900]].
בשנת [[1902]] הפכו חלקי המושבה שלא אורגנו במחוזות צבאיים הפכו ל"[[סנגמביה וניז'ר"]] (Sénégambie et Niger), החלשהחל משנת [[1904]] -שונה "ל[[סנגל עילית וניז'ר".]] בשנת(Haut Sénégal et Niger). ב-[[1924]] הושלמה בניית מסילת הברזל בין [[דקר (עיר)|דקר]] ובין [[ניז'ר]], שנועדה להוביל סחורות אל [[נמל]] דקרבדקר.
בשנת [[1920]] יצאההוצאה [[וולטה עילית]], ([[בורקינה פאסו]] של ימינו) מסגרתממסגרת המושבה "סנגל עלית וניז'ר". השטח שנשאר חזר בשנים [[1946]]-1920 לשאת את השם סודאן הצרפתית עם במקו כעיר בירה. תפקיד חשוב שיחק בניהול המושבה אנרי טראסון דה פוז'ר, שכיהן בשנים [[1921]]-1920 כמושל זמני, כאשר בין [[26 בפברואר]] [[1924]] ל-[[1931]] כיהן כמושל של סודאן הצרפתית. מקום מושבו היה בארמון קולובה בבמקו.
תפקיד חשוב שיחק בניהול המושבה אנרי טראסון דה פוז'ר, שכיהן בשנים 1920-1921 כמושל זמני, ובין [[26 בפברואר]] [[1924]] ול-[[1931]] כיהן כמושל של סודאן הצרפתית. משום מושבו היה בארמון קולובה בבמקו.
בשנת [[1933]] פורקה המושבה וולטה עילית וחלקים ממנה עברהועברו לסודאן הצרפתית. היאוולטה עילית הוקמה מחדש ב-[[1947]].
אחרילאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלודרישות הקולות שתבעולקבלת עצמאות. בשנת [[1945]] נבחר פילי דאבו סיסוקו נבחר לפרלמנטל[[פרלמנט]] הצרפתי.
בשנת [[1946]] נוסדה בבמקו השלוחה הסודאנית של מפלגת "ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית" (Rassemblement démocratique africain) בראשותם של ממאדו קונאטה ו[[מודיבו קייטה]].
במשאלב[[משאל עם|משאל העם]] שנערך ב-[[28 בספטמבר]] [[1958]] הצביעו 97% מהבוחרים בסודאן הצרפתית הצביעו בעד הקמת [[הרפובליקה הסודאנית|רפובליקה סודאנית]]. בחיקלאחר שצרפת אימצה [[הקהיליה הצרפתיתחוקה]]. הרפובליקהחדשה הסודאניתב-[[4 כרתהבאוקטובר]] ברית1958 פדרטיביתהצטרפה עםהרפובליקה [[סנגל]]הסודאנית כדילקהיליה ליצורהצרפתית אתתחת [[הפדרציההשם שלסודאן מאלי]],הצרפתית עצמאיתוזכתה החלבניהול מעצמי מלא ב-[[2025 ביוני]] [[1960בנובמבר]] 1958.
אחרי שצרפת אימצה [[חוקה]] חדשה ב-[[4 באוקטובר]] [[1958]] הרפובליקה הסודאנית הצטרפה לקהיליה הצרפתית תחת השם סודאן הצרפתית וזכתה בניהול עצמי מלא ב-[[25 בנובמבר]] [[1958]].
ב-[[4 באפריל]] [[1959]] יצרה סודאן הצרפתית יצרה ברית [[פדרציה|פדרטיבית]] עם סנגל כדי ליצור את [[הפדרציה של מאלי]]. היא הפכה לעצמאית במסגרת השהיליההקהיליה הצרפתית ב-[[20 ביוני]] [[1960]]. בעקבות התפרקותה המהירה של הפדרציה של מאלי, הכריז מודיבו קייטה ב-[[22 בספטמבר]] 1960 על עצמאות הרפובליקה הסודאנית תחת השם [[מאלי|רפובליקת מאלי]], אשר עזבה לאחר ההכרזה את הקהיליה הצרפתית.
בעקבות התפרקות הפדרציה של מאלי, מודיבו קייטה הכריז ב-[[22 בספטמבר]] [[1960]] על עצמאות הרפובליקה הסודאנית תחת השם [[מאלי|רפובליקת מאלי]]. המדינה החדשה עזבה את הקהיליה הצרפתית.
== ארגון הטריטוריה ==
כדי לבסס את שליטתו, קיים הקולוניאליזם הצרפתי במושבות מנגנון ריכוזי מאוד, שפעל באמצעות ראשי קונטונים. בשלהי שנות העשור של 1910 הותר [[ביזור]] מסוים על ידי הקמת מספר מועצות מעורבות: תחילה בבמקו ובקאייס - ב-[[1 בינואר]] [[1919]] ולאחר מכן במופטי - ב-1 בינואר 1920. כעבור כמה עשורים קמו מועצות מעורבות נוספות בסגו ובסיקאסו בשנים [[1954]]-[[1953]].המועצות המעורבות נוהלו על ידי ראש מועצה-מנהל שהתמנה על ידי צו של המושל ולצידו פעלה ועדה מוניציפלית מדרגה ראשונה, המורכבת משמונה חברים מלאים (ארבעה אזרחים צרפתים וארבעה נכבדים מקומיים) וארבעה חברי משנה (שני אזרחים צרפתים ושני [[נתינות|נתינים]] צרפתים). חוק צרפתי מה-[[18 בנובמבר]] [[1955]] בנוגע לארגון המוניציפלי מחדש קבע את יצירתן של מועצות בעלות סמכויות מלאות. מתוקף חוק זה, הפכו במקו, קאייס, סגו ומופטי למועצות בעלות סמכויות מלאות ב-[[1956]]. בשנת [[1958]] נוצרו עוד שבע מועצות בעלות "זכויות ממוצעות": קיטה, קאטי, קוליקרו, קוטיאלה, סאן מאלי, [[טימבוקטו]] ו[[גאו]]. ראש המועצה בהן התמנה על ידי ראש הטריטוריה, ולצידו נבחרה מועצה מוניציפלית. בשנת [[1959]] הפכה גם סיקאסו הפכה למועצה בעלת סמכויות מלאות.
כדי להשתית את שליטתו, הקולוניאליזם הצרפתי ביסס במושבות מערכת מאוד ריכוזית, שפעלה באמצעות ראשי קונטונים.
בשלהי שנות ה-1910 הותר ביזור מסוים על ידי הקמת מספר מועצות מעורבות, קודם בבמקו ובקאייס - ב- [[1 בינואר]] [[1919]] ואחר כך במופטי - ב-1 בינואר 1920.כעבור כמה עזורים ב 1954-1953 קמו מועצות מעורבות נוספות בסגו ובסיקאסו.
המועצות המוערבות נוהלו על ידי ראש מועצה-מנהל שהתמנה על ידי צו של המושל השמנה, ולצידו פעלה ועדה מוניציפלית מדרגה ראשונה, המורכבת מ 8 חברים מלאים (4 אזרחים צרפתים ו4 נכבדים מקומיים) ו - 4 חברי משנה (2 אזרחים צרפים ו2 נתינים צרפתים)
חוק צרפתי מ -[[18 בנובמבר]] [[1955]] בנוגע לארגון המוניציפלי מחדש קבע יצירתן של מועצות בעלות מלאו הכוחות. מועצה מוניציפלית נחברה על ידי קולגיום יחיד שמינה ראש עיר. בתוקף חוק זה, במקו, קאייס, סגו ומופטי הפכו ב-[[1956]] למועצות בעלות מלוא הכוחות.
בשנת [[1958]] נוצרו עוד שבע מועצות בעלות "זכויות ממוצעות":קיטה, קאטי, קוליקרו, קוטיאלה, סאן מאלי, [[טימבוקטו]] ו[[גאו]].
ראש המועצה בהן התמנה על ידי ראש הטרטיטוריה, ולצידו מועצה מוניציפלית נבחרת על ידי קולגיום יחיד. בשנת 1959 גם סיקאסו הפכה למועצה בעלת מלוא הכוחות
== כלכלה ==
'''תוצר חלקאי בסודאן הצרפתית בשנים 1928 ו-1959:'''
{| class="wikitable "
|8,500 טון
|}
הצרפתים ביקשותכננו לפתח גידולים בעזרת השקיה שיספקו מוצרים למטרופוליןלצרפת. בשנים [[1939]]-[[1928]] רוכזו עיקר ההשקעות רוכזו על ידי "הרשות של ניז'ר" -בשניםשהגיעו 1939-1928בתקופה זו כלכ-4 מיליארד פרנק. מדיניות זו איפשרה את העלאת הייצוא.
[[קטגוריה:מדינות לשעבר באפריקה]]
| 