אנטיוכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אנטיוכיה והיהודים: הרחבה - מקור נדרש
←‏אנטיוכיה והיהודים: עריכה - סגנון ודיוק בפרטים, הגהה
שורה 46:
מכיוון שהיהודים היו בין מייסדי העיר, הרי שניתנו להם זכויות אזרח כבר מההתחלה, על ידי סלאוקוס הראשון{{הערה|יוסף בן מתתיהו, [[קדמוניות היהודים]], ספר 12, ג', א', 119.}}{{הערה|רומן וילק, '''יהודי סוריה הסלווקית''', דוקטוראט 1987 בהנחיית [[אריה כשר]], עמ' 45-24}}(להבדיל מערים אחרות בהן לא היו זכויות האזרח של היהודים מובנות מאליהן, והוויכוח על רקע זה גרם לסכסוך דמים, כגון [[אלכסנדריה]] ו[[קיסריה]]). יוסף בן מתתיהו טוען שכל מלכי סוריה לאחר [[אנטיוכוס הרביעי]] (אפיפאנס), נתנו ליהודים "לשבת בעיר לבטח" וזה מה שהביא למספרם הגדול{{הערה|שם=מלחמת היהודים, ז, ג, ג.}}. כראיה לכך שזכויות היהודים בעיר הן עתיקות ועדיין מקוימות בימיו, הוא מביא את העובדה, שבפקודת סלאוקוס, מקבלים היהודים, שאינם רוצים להשתמש בשמן שיוצר על ידי גויים, סכום כסף מראשי הגימנאסיון, כתמורה לעלות שמן מתוצרת יהודית{{הערה|יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, ג', א', 120.}}.
 
משערים כי באנטיוכיה אירע המעשה הידוע ב[[חנה ושבעת בניה]]{{הערה|[[יהושע גוטמן]], '''האם ושבעת בניה באגדה ובספרי החשמונאים''', קובץ יוחנן לוי, עמ' 36.}}, כיולדברי באנטיוכיה אירע המעשה הידוע ב[[חנהיוסף ושבעתבן בניהמתתיהו]] וישאוצרות המקדש שבזז אנטיוכוס אפיפנס הועברו בהמשך לידי היהודים באנטיוכיה, ואף הוצבו בבית הכנסת האומריםשם{{הערה|ראו [[מלחמת היהודים]], ספר ז, פרק ג, פסקה ג, סעיפים 44-46.}} כי אוצרות המקדש שבזז אנטיוכוס אפיפנס הועברו לאנטיוכיה.
 
במהלך מלחמות היוונים עם ה[[חשמונאים|מכבים]], שימשה אנטיוכיה בסיס לכוחות היוונים שנשלחו אל [[ממלכת יהודה|יהודה]], כגון כוחותיו של [[דמטריוס השני]] אשר נלחם עם [[יונתן החשמונאי]]. תפקיד זה בדיכוי מרידה ביהודה ישוב על עצמו בימי [[המרד הגדול]]{{הערה|שם=מלחמת היהודים, ג, ב, ד.}}.
 
לאחר כיבוש ממלכת יהודה על ידי פומפיוס וכישלון המרד של המלך החשמונאי [[אריסטובולוס השני]], נשבה גם בנו, [[אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)|אלכסנדר השני]]. ראשו הותז בגרזן באנטיוכיה על ידי [[מטלוס סציפיון]], נציב בסוריה (וחותן פומפיוס){{הערה|יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר א', פרק ט', ב'.}}.