ויקיפדיה

תותח נ"מ 88 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ויקישיתוף בשורה
שורה 1:
{{תותח
|שם= תותח 88 מ"מ- Flak 18,36,37
|תמונה= [[קובץ:Flak18-36.jpg|250px]]
|כיתוב= תותח 88 דגם 1936 על מרכב 18
שורה 24:
'''תותח נ"מ 88''' הוא [[תותח נ"מ|תותח נגד מטוסים]] נגרר בקוטר 88 מ"מ מתוצרת גרמניה.
זה היה אחד התותחים הכבדים ביותר - רק תותחי ה-[[תותח נ"מ 105|105 מ"מ]] ו-[[תותח נ"מ 128|128 מ"מ]] היו כבדים יותר - שהופעלו כנגד מטוסים על ידי הצבא הגרמני בתקופת מלחמת העולם השנייה.
התותח היה רב תכליתי, והופעל בידי הצבא הגרמני גם כנגד מטרות קרקע ובעיקר כנגד [[טנק|טנקים]]ים בהצלחה מרובה. התותח יוצר בכמויות גדולות וניתן היה למצוא אותו בכל עימות ובכל החזיתות בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
 
==רקע==
שורה 34:
 
==פיתוח דגמים ומבנה התותח==
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv Bild 101I-443-1574-26, Nordafrika, Flakgeschütz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תותח 88 דגם 1936 על מרכב 18, צפון אפריקה, 1942 ]]
ב-1932 השלימה קרופ בחשאיות דגם אבטיפוס של התותח החדש, ובתום סדרת מבחני שדה מוצלחים אושר התותח לשירות בצבא הגרמני ב-1933 בשם הרשמי '''8.8cm Flak 18'''{{הערה|שיטת המדידה הגרמנית היא בסנטימטרים ולא במילימטרים, כפי שמוצג בערך.}} (מגרמנית: תותח נגד מטוסים 8.8 ס"מ, דגם 18). ב[[גרמנית]], המונח 'Flak' הוא קיצור של ''Fliegerabwehrkanone'' או ''Flugzeugabwehrkanone'' - תותח נגד מטוסים. במהלך מלחמת העולם השנייה, השתרשה המילה Flak בשפה האנגלית כשם כללי למערכות קרקע להגנה אווירית, ונמצאת בשימוש עד היום. בפי החיילים הגרמנים נתכנה התותח 'אכט-אכט', שפירושו 8-8.
 
שורה 54:
החסרון של הטווח האנכי המוגבל הביא את פיקוד חיל האוויר הגרמני (ה[[הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה|לופטוואפה]]) לדרישה לפיתוח תותח טוב יותר. חברת ריינמטל קבלה על עצמה לפתח ולייצר אותו. הדגם החדש ('''Flak 41''') היה עם קנה ארוך יותר (L/71), ירה פגז במשקל 9.4 ק"ג במהירות לוע של 1000 מטר לשנייה לטווח אנכי של 11,300 מטר. גם הצללית שלו הייתה נמוכה יותר וניתן היה לירות ללא פרוק המרכב והגלגלים. אולם עקב תהליך ייצור יקר, הפעלה מורכבת, בעיות בחילוץ התרמילים הריקים לאחר הירי ועוד, נדרשה עבודת תחזוקה גבוהה ולכן למרות שהתותחים הראשונים נשלחו ופעלו ב[[המערכה בצפון אפריקה|חזית צפון אפריקה]] ב[[טוניס]], הם הושארו בהמשך ברובם בתחומי גרמניה. גם כמויות הייצור היו מוגבלות: בפברואר 1944 היו בשרות 279 תותחים, עד ינואר 1945 יוצרו 318 ובסך הכל יוצרו 556 יחידות.
 
[[תמונהקובץ:Bundesarchiv Bild 101I-783-0109-19, Nordafrika, Zugkraftwagen mit Flak.jpg |שמאל|ממוזער|250px| תותח נגרר על ידי זחל"ם מסוג Sd.Kfz. 7, צפון אפריקה, 1942]]
 
בניגוד [[תותח נגד מטוסים כבד "3.7 |לתותח ה- "3.7 הבריטי]] או ה-90 מ"מ האמריקאי, ה-88 נבנה בכמויות גדולות מאד.
 
סך הכל יוצרו במשך שש השנים (1939-1945) עבור כוחות הנ"מ הגרמנים למעלה מ-17,000 תותחים, מתוכם
כ- 1,170 תותחים עבור כוחות הצבא (ה[[ורמאכט]]).
באוגוסט 1944 היו כ- 10,704 תותחים בשימוש הורמאכט וחיל האוויר הגרמני. בעקבות התגברות תקיפות ההפצצה של המטוסים הבריטים והאמריקאים, שמשו רוב התותחים למטרה המקורית שלהם: כנשק נגד מטוסים. הם פעלו בשנה זו והבאה במקביל לתותחים החדישים יותר הגרמניים מסוג Flak 39 (בקוטר 10.5 ס"מ) וכן Flak 40 (בקוטר 12.8 ס"מ). התותחים שהופעלו על ידי יחידות הנ"מ פעלו במסגרת חיל האוויר הגרמני (הלווטאפה).
 
למרות היכולות הטובות, היה התותח נחות לעומת התותחים המקבילים של בעלות הברית. התותח הבריטי "3.7 סימן 3 ירה לאותו גובה פגז כבד יותר במשקל 13 ק"ג ואילו התותח האמריקני בקוטר 90 מ"מ ירה פגז לטווח גדול יותר עד 12,000 מטר. גם קצב האש שלהם עלה עליו והגיע ל-20 פגזים לדקה לעומת 15 של ה-88 הגרמני. התותח האמריקאי 90 מ"מ סימן 1 ירה גם הוא פגז כבד יותר לאותו גובה.
 
'''ביצועי ה-Flak 18/36/37 כנגד שריון בזווית 30 מעלות מהאנכי:{{הערה|Jentz, עמ' 15}}'''
שורה 84:
מספר לא גדול של תותחים מסוג Flak 18 נשלחו לחזית הספרדית כתגבור לכוחותיו של גנרל [[פרנסיסקו פרנקו]] בתקופת [[מלחמת האזרחים בספרד|מלחמת האזרחים]].
 
שמוש מבצעי ראשון בקנה מידה רחב כנגד טנקים היה ב[[המערכה על צרפת|חזית הצרפתית]]. לאחריו בקרבות [[המערכה במדבר המערבי]] וב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית הרוסית במזרח]]. פרט לכך שמשו רוב התותחים להגנת הנ"מ של גרמניה ולהגנת נ"מ ברחבי ארצות הכיבוש.
המחנה ה-7 האמריקני עשה בו שימוש כנשק שלל.
 
יעילותו של התותח כנשק נגד טנקי הובילה לפיתוח של גרסה המוסבת לטנק, שהותקנה בטנק ה[[טיגר]]. כמו כן, פותח תותח נגד טנקים נגרר מסוג [[PaK 43]], על בסיס ה-Flak 37, שהיה בעל קנה ארוך יותר הביצועים משופרים, ושימש כנשק עיקרי של טנק ה[[טיגר II]] הגרמני, וכן הותקן במשחיתי הטנקים מסוג [[אלפנט (משחית טנקים)|אלפנט]], [[יאגדפנתר]] ו[[נאזהורן]] .
 
שימוש מסוים נעשה בתותחים כאמצעי ימי ב[[מלחמת יוגוסלביה|מלחמת האזרחים ביוגוסלביה]].
 
שורה 111:
 
==מלחמת העצמאות==
[[תמונהקובץ:סוללת תותחים מצרית מדרום לדיר סניד בקרב יד מרדכי. מאי 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוללת תותחים מצרית מדרום לכפר [[דיר סניד]] בקרב יד מרדכי. מאי 1948]]
[[תמונהקובץ:ילדי יד מרדכי 1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדי קיבוץ יד מרדכי על תותח 88 שהושאר במקום בו עמדה סוללת התותחים המצרית שהפגיזה את הקיבוץ, 1951]]
 
אין ידיעות רשמיות על הפעלת תותח מסוג זה על ידי צבאות ערב. אולם על פי העיתון "[[אל-אהראם]]" שהיה העיתון הרשמי של השלטון מיום 28.5.1948, גיליון שהוקדש ברובו לכיבוש [[קיבוץ יד מרדכי]] שאירע ארבעה ימים קודם לכן, הפעילו המצרים סוללה שכללה לפחות שני תותחים מסוג זה על הקיבוץ. (ראו תמונה משמאל למטה).
 
ניתן לשער שמקור התותחים האלה היה (כנראה) ממחסני הצבא הבריטי ב[[מצרים]], תותחים שנלקחו שלל על ידי הצבאות הבריטים ב[[צפון אפריקה]] מספר שנים קודם לכן בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. ייתכן גם שהם פשוט הושארו על ידי הצבא הגרמני בשדות הקרב בצפון אפריקה, נמצאו ראויים לשימוש והושמשו על ידי המצרים.
 
תרגום הכיתוב מתחת לתמונה המצרית: "תותחים של ההגנה הגדולה המצרית, אשר כוחות הצבא המצרי השתמשו בהם לכיבוש מבצר דיר סניד. לאחר כיבושו הונף עליו הדגל המצרי".
שורה 129:
התותח שהושאר נלקח על ידי יחידה צה"לית ונעלם.
אין כיום דגם נגרר כזה בשום מוזיאון בארץ.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תותח_נ%22מ_88"