מעבר נוגה על פני השמש – הבדלי גרסאות

במעברי נוגה על פני השמש בשנים 1761 ו-1769 גודלה של ה[[יחידה אסטרונומית|יחידה האסטרונומית]] נמדד בדיוק רב, באמצעות שיטת הפרלקסה. מדידת מרחק כדור הארץ מהשמש היה יעד [[אסטרונומיה|אסטרונומי]] חשוב במשך מאות שנים. הרעיון למדידת מרחק כדור הארץ מהשמש באמצעות הפרלקסה של נוגה הוצע לראשונה על ידי ג'יימס גרגורי בשנת [[1663]]. משלחות בינלאומיות רבות נשלחו לרחבי העולם לשם צפייה במעברים הללו. היה זה שיתוף פעולה מדעי-בינלאומי ראשון מסוגו; מדענים ממדינות [[אירופה]] השונות נסעו ל[[סיביר]], [[נורווגיה]], [[ניופאונדלנד]] ו[[מדגסקר]]. רוב המשלחות צפו לפחות בחלק מהמעבר, אך המדידה המוצלחת ביותר נעשתה על ידי [[ג'רמיה דיקסון]] ו[[צ'ארלס מייסון]] ב[[כף התקווה הטובה]]. במעבר של 1769, שמונה שנים מאוחר יותר, נסעו מדענים ל[[מפרץ הדסון]], ל[[באחה קליפורניה]] (שהייתה אז בשלטון ספרדי) ולנורווגיה. משלחת נוספת (שכללה את [[צ'ארלס גרין]]) נשלחה ל[[טהיטי]], בראשותו של קפטן [[ג'יימס קוק]] - שיצא אז למסעו הראשון. האסטרונום ה[[צ'כיה|צ'כי]] כריסטיאן מייאר, הוזמן על ידי [[יקטרינה הגדולה]] לצפות במעבר נוגה ב[[סנקט פטרבורג]]. מסעו הכושל של [[גיום לה ז'נטיל]] ל[[הודו]] כדי לצפות במעבר, אךזכה תצפיותיולפרסום הוסתרובשל עלכך ידישלא כוכבים.הצליח לצפות באף אחד משני המעברים ובשובו לביתו אחרי העדרות של 11 שנים גילה שהוכרז כמת ואיבד את רכושו, את משרתו ואת אשתו.