קדנצה (הרמוניה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים |
|||
שורה 6:
* '''חצי קדנצה''' או '''אתנח דומיננטי''': כל קדנצה המסתיימת על הדרגה ה-V, בין אם קודמת לה הדרגה השנייה, הרביעית, הראשונה או [[דומיננטה שניונית]]. למעשה כל אקורד המוליך לחמישית יכול לעבוד במסגרת חצי קדנצה (גם למשל [[אקורד גרמני]]) שהיא חלשה יותר מהקדנצה האותנטית, ומהווה רק עצירה קצרה.
* '''קדנצה פְּלָגאלית''': מהלך הרמוני מדרגה IV לדרגה I ([[סובדומיננטה]] -> טוניקה). מכונה גם "קדנצת אמן" בגלל שהיא נפוצה בהרמון של הטקסט "אמן" בשירים דתיים וב[[תפילה]]. ישנם חוקרי מוזיקה, כגון ויליאם קאפלין, הטוענים שהקדנצה הפלגאלית לא קיימת כיוון שהיא לא נותנת תחושה של סיום, אלא רק מרחיבה את הטוניקה.
* '''קדנצה מדומה''' (cadenza d'inganno) נקראת גם סיום מדומה, קדנצה בסופו של משפט מוזיקלי, אשר עוברת לרוב מהדרגה ה-5 ב[[סולם (מוזיקה)|סולם]], הדומיננטה, לכל דרגה בעלת אופי של טוניקה, שאינה I. באופן טיפוסי, המעבר הוא לדרגה ה-6 בסולם, אך גם המעבר לשנייה אם היא מינורית, או לרביעית במצב סקסט, נפוץ למדי. הקדנצה המדומה מאופיינת כמתח מוזיקלי שלא נפתר למקום ה"טבעי", שהוא בעצם הטוניקה של הסולם, ועל כן שמה. לאחר הקדנצה המדומה לרוב תבוא קדנצה רגילה שתוביל בחזרה לדרגה הראשונה, ול"נחת" בהרמוניה. בתקופה הקלאסית, ובייחוד ביצירותיו של [[מוצרט]] הסיום המדומה היה רמז מקדים לסוף הקטע. ב[[הסימפוניה התשיעית של מאהלר|
* '''קדנצה פיקארדית''': מכונה לעתים "פיקרדיאנית". [[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|בתקופת הבארוק]] נפוצה האפשרות לסיים יצירה או פרק הכתובים ב[[סולם (מוזיקה)|סולם מינורי]], ב[[אקורד]] עם [[טרצה גדולה]], כלומר באקורד [[אקורד מז'ורי|מז'ור]]י.
|