כמאל א-דין חוסיין – הבדלי גרסאות

כמאל א-דין חוסיין ערך מספר מסעות חלוציים בדרום-מערב מצרים. הוא היה הראשון שהגיע לעומק מדבר לוב (כך נקרא באותה תקופה חלקו המזרחי של [[מדבר סהרה]]) בכלי רכב ממונעים,{{הערה|מעט לפני כן, ב-1923, חצה המצרי [[אחמד חסנין]] את מדבר לוב מצפון לדרום, מחוף הים התיכון עד לב [[סודאן]] בשיירת גמלים}} בהם [[זחל"ם|זחל"מי]] קֶגרֶס תוצרת [[סיטרואן]] {{צר|Citröen Kegresse}} {{אנ|Kégresse track}} ומכוניות [[פורד מודל T]] בעלות [[הנעה קדמית]]. מסעו הראשון יצא לדרך בסוף 1923, והשתתפו בו ג'ון בּוֹל {{גר|John Ball (Geologe)}}, מנהלהּ של מחלקת מיפוי המדבר המצרית, ומושל [[סיני|סינַי]] [[קלוד ג'רוויס]], שהיה עד 1922 מושל נאות המדבר שממערב ל[[נילוס]]. המסע עבר בנאות המדבר המערביות של מצרים, ומ[[נווה המדבר דאח'לה]] פנה מערבה בניסיון למצוא דרך לחציית המדבר לעבר [[אל-כופרה]]. לדבריו של כמאל א-דין, שנודע כחובב ציד, הייתה מטרת מסעו סקר של מיני ה[[אנטילופות]] במרחבי ה[[חולית (דיונה)|חוֹליות]] באזור. לנגד עיניו עמד חיבורו של הנוסע הגרמני רוהלפס {{אנ|Friedrich Gerhard Rohlfs}} על תלאותיו ועל ממצאיו במסעו במדבר לוב כחצי יובל שנים לפני כן. כמו כן שאף להגיע לנווה המדבר האגדי [[זרזורה]]. מסעו של כמאל א-דין מומן על ידיו וגובה בעניינה של ממשלת מצרים בסקר ובמיפוי אזורי המדבר המערבי שלה על מקורות המים בהם ועל תושביהם (גבולות מצרים ולוב נקבעו בהסכם רק בשנת 1934). מסע זה הסתיים במרס 1924 בנווה המדבר [[נווה המדבר ח'ארגה|ח'ארגה]], שממנו חזרו אנשי המשלחת ברכבת לקהיר. [[קובץ:GilfKebirSouth.jpg|ממוזער|250px|נופי רמת כמאל א-דין; דרום גילף כביר]][[קובץ:KamalDinMemorial.jpg|ממוזער|250px|שרידי מצבת הזיכרון לכמאל א-דין חוסיין מ-1933]]בחודשים ינואר–מרס 1925 שוב נסע כמאל א-דין חוסיין לדרום מדבר לוב בואכה סודאן. מסע זה הרחיק לכת בהרבה מקודמו והתאפשר הודות לגילוי מקורות המים של נאות אַרקַנוּ {{אנ|Jabal Arkanu}} ו[[עווינאת]] על ידי אחמד חסנין במסעו ב-1923. המסע יצא מנווה המדבר ח'ארגה בנתיב השיירות ההיסטורי 'דַרבּ אל-ארבעין' (שהוליך מ[[אסיוט]] בעמק ה[[נילוס]] ל[[דארפור]] בסודאן). מהַר עווינאת המשיך כמאל א-דין לרמות אֶנֶדִי {{אנ|Ennedi Plateau}} שבצפון דארפור. בינואר-פברואר 1926 ערך כמאל אל דין מסע נוסף לעווינאת. הפעם יצא מ[[דאח'לה]] ופנה דרומה-מערבה בנתיב שונה מזה שבו עבר במסעו הקודם. דרכו הוליכה לאורך הגוש הרמתי הגדול שממדיו החלו להתברר במסע זה וכאמל א-דין העניק לו את שמו – [[גילף כביר|גִילְף כְּבּיר]] {{הערה|‏'גילףגִילף' יבוטא‏יבוטא בהתאם להגייה בערבית-מצרית כ[[עיצור]] וילוֹני סוֹתם (סימן פונטי של‏של ‏‏[[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA‏IPA‏]] [g‏g‏])}} –‏– המחסום הגדול. בגילף כביר מצא כמאל א-דין אתרי [[אמנות סלע]] פרהיסטוריים לרוב. את מסעותיו אלה סיכם במאמרים בכתבי עת שונים, ובהם ''Bulletin del'Institut d'Égypte'', ''The Geographycal Journal'' של החברה הגאוגרפית המלכותית הבריטית ו- ''La Revue scientifique'' הצרפתי.