הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
[[מאורעותהקיבוץ תרפ"ט]]הוקם (1929)על גרמוידי להתעוררותעולים ציונית במ[[יהדות גרמניה]] וחשיבהשהתעוררו עללציונות בעקבות [[עלייהמאורעות לארץ ישראלתרפ"ט]]. (1929) ו[[עליית הנאצים לשלטון|עליית היטלר לשלטון]] ב-[[1933]] גורמת לחבורת יהודים לעזוב את גרמניה בשנת התרצ"ג ולעלות לארץ ישראל. אותםהעולים יהודיםהתיישבו התחלקובאופן לשניזמני בשתי קבוצות- קבוצההכשרה אחתב[[כפר פנתהסבא]] לפתחוב[[פתח תקווה]], והשנייהלקראת לכפר סבא. שתי הקבוצות ידעו שמיקומן זה הוא זמני בלבד. לקבוצות היה אידאל משותף:הקמת קיבוץ דתי-חלוצי, הרבה חילופי מכתבים מגרמניה מעידים על הרעיון עוד משנים לפני העלייה. שתי הקבוצות התכנו "חפץ- חיים" ( ראה פרק הבא- מקור השם). הקבוצה שהייתה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים וגרהשגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קונהקנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]]. ובחנוכה הם עובריםעברו לשם ומתגוררים בנקודהוהתגוררו באוהל וליפט.וארגז ליפט הוא מיןענק של ארגז ענק להעברת חפציםליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העליה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
 
== מקור השם ==