הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

הגהה. קו מפריד בטווח מספרים
(הגהה. קו מפריד בטווח מספרים)
הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
== היסטוריה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נחמה מרכוס|שם=לעבדה ולשמרה|מו"ל=קיבוץ חפץ חיים|שנת הוצאה=1992}}}} ==
הקיבוץ הוקם על ידי עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהתעוררו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] (1929) ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה התהוותה מ-7 מייסדים שגרו באוהל, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם שום בעלות עליו.
 
אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]]ים בסביבת [[רחובות]] ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העליההעלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
 
== מקור השם ==
אדמות המקום שעליו יושב היום קיבוץ חפץ חיים נקנו על ידי [[הקרן הקיימת]] ויושבו לראשונה ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]], במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]]. יישוב זה כונה אז "שער הנגב" וגם "כפר סאלד". לאחר מספר שנים עברו יושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
 
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של "שער הנגב". חברי הגרעין ביקשו לקיים את המצוות התלויות בארץ ככתבן וכלשונן בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
 
בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ, כמרבית הקיבוצים, סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
 
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק במיוחד נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להצטרף לקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. הסכם על כך נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2011|2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים, בקרקעות הקיבוץ.
 
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בתפקיד רב הקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]] והרב זאב פאטשינו. כיום הרב הוא שמואל רוזנפלד.
 
== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והיתהוהייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון. בין השאלות היו שאלת קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכד'וכדומה. השאלות הועמדו לפני רבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו מספר פעמים.
 
== <big>ענפים</big> ==
ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" (ראה אתר אינטרנט) וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל מגבונים "פאלאס" וחנות המפעל שבה נמכרים מוצרים חד-פעמיים, מגבונים ונרות.
 
== הדת בקיבוץ ==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.ma-soreq.org.il/hafezhaim.htm על הקיבוץ] באתר [[מועצה אזורית נחל שורק]]
*הרב מ.מ. ישר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12532&st=&pgnum=13 בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים], הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11-1211–12
* עדה גבל, [http://in.bgu.ac.il/bgi/israelis/DocLib/Pages/2011/6.pdf קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט], "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
* מיכאל יעקובסון: [http://michaelarch.wordpress.com/2013/04/20/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%97%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5-%D7%97%D7%A4%D7%A5/ סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ], באתר 'חלון אחורי', 20.4.13