פנימייה – הבדלי גרסאות

== מקור השם ==

בחלק גדול מהשפות האירופאיות נקראת הפנימייה "אינטרנַאט" (internat){{הערה|למשל, בשפות הבאות: גרמנית, קטלנית, צרפתית, ספרדית, צ'כית, פולנית, פורטוגזית, רוסית, סלובקית, שוודית, והונגרית.}}, ומילה זו שימשה אף בשפה העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים (לצד המילה המחודשת "פנימייה").{{הערה|1=* {{ציטוטון|1=[...] על יד המוסד קיים אינטרנט בשביל התלמידות מחוץ לירושלים. בראש האינטרנט עומדים הד"ר יוסף אוננא ורעייתו (קופמן) מחרדי גרמניה. האינטרנט מצטיין בסדריו היפים, [...] לאינטרנט יש ערך חינוכי דתי גדול, [...]|2=א. מ. גנחובסקי (עורך), '''כי תבואו אל הארץ''' - לעולה לציון למצפה לראותה, בהוצאת קרן ארץ ישראל של המזרחי, ירושלים תרצ"ו (1936)‬; מדווח ב: {{nrg|רוביק רוזנטל|הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה|868/296|19 במרץ 2009||47|1}}}}

}}

לפי מילון Petit Robert הופיעה המילה ב[[צרפתית]] לראשונה ב-1829, ופירושה "בית ספר שהתלמידים לא רק לומדים בו אלא מתגוררים בו".

פנימיות ב[[ישראל]] נפוצות פחות מאשר ב[[ארצות הברית]] ו[[אירופה]]. בדרך כלל פנימיות בארץ מיועדות לילדים או נערים בסיכון, או לבני נוער שנשלחו ל[[הפנימייה הצבאית לפיקוד|פנימיה צבאית]] כדי להתחנך בסגנון [[צבא]]י. כמו כן, בציבור ה[[דתי-לאומי]] נפוצות [[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] (לבנים) ו[[אולפנה|אולפנות]] (לבנות), בהן נהוגות פנימיות בצורה מלאה או חלקית. בפנימיות אלו המתחנכים לרוב יוצאים לחופשה בביתם אחת לשבועיים.

 

 

 

חלק מהפנימיות הוקמו עם תום [[מלחמת העצמאות]] וקלטו נערים עולים רבים, חלקם יתומים, כגון [[חוות הנוער הציוני]] שהייתה בין הראשונות לשלב פנימיה עם בית ספר אזורי.

 

==קישורים חיצוניים==

*[http://www.misgarot.org/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94 '''פנימיה''' מידע מקיף ועדכני באתר ארגון "מסגרות" חינוך]

* {{ערוץ מאיר||הפנימייה – יתרונות וחסרונות|7203}}