המשפט בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 136:
{{ציטוט|תוכן=ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.|מקור=}}
חקיקה זו עוררה מחלוקת בבית המשפט העליון. הזרם שאותו הנהיג השופט [[מנחם אלון]] ראה בכך משום היתר להשתמש בעקרונות המשפט העברי בפרשנות החוק במקרים רבים, וזאת כמקור השראה חשוב, ואילו זרם מצמצם יותר, בהנהגתם של [[משה לנדוי]] ו[[אהרן ברק]], ראה בחוק משום הוראה כי רק במקרה של קיומו של [[לאקונה|חסר]] בחוק (לאקונה), הרי שיש להשתמש במשפט העברי.{{הערה|{{הערה|[http://img2.tapuz.co.il/CommunaFiles/31989638.doc ד"נ 13/80 - אליעזר הנדלס נ' בנק קופת עם בע"מ ואח'] - פ"ד לה(2), 785.{{ש}}ד"נ 40/80 '''קניג נ. כהן''', פ"ד לו (3)701.}}
שאלה נוספת הנוגעת ליישומו של החוק היא מהם "עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל". האם כתביו של [[ברוך שפינוזה]], למשל, נכללים בהם? ומצד שני, האם נכללות בעקרונות אלו הוראות מהותיות מפלות כנגד נשים המצויות ב[[תלמוד]], שהוא מקור ראשון במעלה למשפט העברי?
| |||