מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פייפ ראשון בתבניות# |
מ ←חיל הנחתים של ארצות הברית: תקלדה, קישורים פנימיים, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 102:
===חיל הנחתים של ארצות הברית===
[[קובץ:US_Navy_011013-N-1523C-008_Marine.jpg|ממוזער|מטוס AV-8B הרייר II של חיל הנחתים מתקרב לנחיתה על אוניית הסער האמפיבית '''פלליו''' בעת מבצע חירות מתמשכת באפגניסטן]]
לקראת כניסת המטוס לשירות בחיל הנחתים הועבר ההרייר II סדרה של מבחני הערכה. הבדיקות נערכו במשך שמונה חודשים, מ-[[31 באוגוסט]] [[1984]] עד [[30 במרץ]] [[1985]], בבסיסי חיל הנחתים ב[[אריזונה]] וב[[קליפורניה]], [[ארצות הברית]], ובבסיס [[חיל האוויר המלכותי הקנדי]], ב[[אלברטה]], [[קנדה]]. תהליך ההערכה זיהה כמה מגרעות, אך באופן כללי היה תהליך ההערכה מוצלח. המטוס הפך למבצעי באוגוסט
ההרייר II השתתף באופן נרחב ב[[מלחמת המפרץ]] הראשונה. בעת ההיערכות למלחמה השתתפו מטוסים מ[[אוניית סער אמפיבית|אוניות סער אמפיביות]] ומבסיסים יבשתיים בגיחות אימונים וסיוע. המטוסים לא השתתפו בתקיפות האוויריות הראשונות במבצע [[סופה במדבר]], אך כבר ביום הראשון, [[17 בינואר]], הוזנקו מטוסי הרייר לתקיפת [[ארטילריה]] [[עיראק]]ית שהפגיזה את העיר [[חפג'י]] ו[[בית זיקוק|בתי זיקוק]] שכנים. במהלך המלחמה ביצעו מטוסי AV-8B{{כ}} 3,380 גיחות ב-4,083 שעות טיסה, תוך הפגנת רמת כשירות של 90%. חמישה מטוסים הופלו על ידי [[טיל נ"מ|טילי נ"מ]], ושני טייסים נהרגו. קצב השחיקה של המטוסים היה 1.5 מטוסים לכל 1,000 גיחות. לאחר המלחמה ציין [[גנרל]] [[נורמן שוורצקופף]], מפקד כוחות הקואליציה, כי מטוסי ההרייר II היו אחד משבעת אמצעי הלחימה החשובים ביותר בקרבות. בין שאר אמצעי הלחימה שמנה היו מטוסי [[F-117 נייטהוק]] ומסוקי [[AH-64 אפאצ'י]]. מטוסי הרייר II המשיכו לפעול באזור עד שנת [[2003]], במסגרת [[מבצע משמר דרומי]].
מטוסי AV-8B השתתפו שוב בעימות משמעותי ב-[[1999]], ב[[מבצע כוח מאוחד]], חלק מ[[מלחמת קוסובו]]. במהלך המבצע הפציצו מטוסי [[נאט"ו]] את כוחות [[הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה]]. בעימות השתתפו שתי טייסות של חיל הנחתים, בכל אחת ששה מטוסים. הטייסת הראשונה של חיל הנחתים, יחידה 24 של חיל המשלוח (Marine Expeditionary Units, MEU), השתתפה בקרבות החל מ-[[14 באפריל]]. הטייסת פעלה מעל סיפון אוניית הסער האמפיבית '''נסאו'''. במהלך ששת החודשים שבהם פעלה באזור הפגינה הטייסת אחוז כשירות מרשים, 91.8%. ב-[[28 באפריל]] הוחלפה יחידה 24 על ידי יחידה 26, שפעלה מסיפון האונייה '''קירסרג''''. ב-[[28 במאי]] שבה היחידה ל[[ברינדיזי]], ב[[איטליה]]. במהלך המבצע אבד מטוס אחד, שהתרסק בעת גישה לנחיתה. הטייס חולץ.
[[קובץ:US_Navy_030425-N-4008C-508_An_AV-8B_Harrier_aircraft_hovers_above_the_flight_deck_of_the_amphibious_assault_ship_USS_Bataan_(LHD_5).jpg|ממוזער|מטוס הרייר II מרחף בעת נחיתה אנכית על סיפון אוניית הסער האמיפיבית "באטאן", בעת [[מלחמת המפרץ השנייה]]. על הסיפון מטוסי הרייר רבים נוספים]]
מבצע צבאי נוסף שבו השתתפו המטוסים היה [[מבצע חירות מתמשכת]], שהחל ב-[[
ב-[[2003]] השתתפו מטוסי AV-8B ב[[מלחמת המפרץ השנייה]], בעיקר בסיוע ליחידות חיל הנחתים. במהלך השלב הראשון של המבצע הופעלו 60 מטוסים מאוניות סער אמפיביות שונות, ואלו טסו בחודשיים הראשונים כ-2,000 גיחות מבצעיות. בשלבים מסוימים הופעלו המטוסים מבסיסי הפעלה קדמיים על היבשה, וכך קיצרו את סבב הגיחות. המטוסים זכו לשבחים רבים על פעילותם היעילה, ולהערכת חיל הנחתים עמד אחוז הכשירות על 85%. אחוז הדיוק בעת שימוש בפוד לייטנינג עמד על 75%, ובדרך כל נשא את הפוד מטוס אחד בכל זוג מטוסים. גל של מטוסי הרייר מאוניית הסער האמפיבית '''בונהום רישר''' הסב אבדות כבדות לגדוד [[שריון]] של [[משמר הרפובליקה (עיראק)|משמר הרפובליקה]], שנעו לקראת קרב בעיר [[אל קוט]]. בשלב מאוחר יותר פעלו מטוסי ההרייר בשילוב עם [[ארטילריה]], כדי לספק סיוע רצוף לכוחות הקרקע, במהלך הקרבות הכבדים ב-[[2004]] סביב העיר [[פלוג'ה (עיראק)|פלוג'ה]].
ב-[[20 במרץ]] [[2011]] המריאו מטוסי הרייר של חיל הנחתים מאוניית הסער האמפיבית "קירסרג'" לסיוע ב[[התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011)|מבצע שחר האודיסאה]] (Operation Odyssey Dawn). במסגרת המבצע כפו מטוסי ארצות הברית על [[לוב]] אזור אסור לטיסה. המטוסים תקפו ב[[סירטה]] ב-[[5 באפריל]], וכן היו שותפים בהגנה על טייס [[F-15 איגל|F-15E]] שנטש את מטוסו, עד לחילוצו על ידי מסוק/מטוס [[אוספריי]].
שיעור התאונות של מטוסי AV-8B הרייר II בחיל הנחתים גדול פי שלושה מזה של מטוס הקרב המקביל, [[F-18]]. היו שכינו את המטוס "יוצר אלמנות" (widow maker). במהלך שירותו בחיל הנחתים אירעו 148 תאונות שבהן היה מעורב המטוס, ובהן היו 45 הרוגים. פרשנים מציינים, שלמטוסים קרב אחרים בעלי מנוע אחד שהיו בחיל הנחתים, כמו ה-[[A-4 סקייהוק]] ו-[[A-7 קורסייר 2]] היה שיעור תאונות גבוה עוד יותר. אחת הסיבות העיקריות לריבוי התאונות היא פרק הזמן הארוך יחסית של הנחיתות וההמראות של המטוס, השלבים הקריטיים בכל טיסה.
כאמור לעיל, מחליפו של ההרייר הוא מטוס ה-[[F-35 לייטנינג II]], גרסה B. חיל הנחתים חיפש מטוס מחליף כבר מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], ותמך מאד בפיתוח מטוס ה-F-35B. ביצועיו המצוינים של המטוס בעיראק, ובכלל זה היכולת להפעיל אותו מבסיסים קדמיים, חיזקו את הצורך במטוס קרב בעל יכולת המראה ונחיתה קצרה או אנכית בשירות חיל הנחתים. בנובמבר 2011 רכש צי ארצות הברית את מטוסי ההרייר II של בריטניה, שהוצאו משירות. רכישה זו כללה 63 מטוסים חד מושביים מדגמי GR.7/9/9A, ועוד 9 מטוסים דו-מושביים מדגם T.12/12A, וכן מנועים. המטוסים שנרכשו נועדו להוות מאגר חלקי חילוף לצי המטוסים הקיים בחיל הנחתים. ואולם, במרץ [[2012]] דווח כי ייתכן שחלק מהמטוסים יוחזרו למצב טיסה, לאור מצבם הטוב. חיל הנחתים הכחיש ידיעה זו.
ב-[[14 בספטמבר]] 2012, הושמדו ששה מטוסי הרייר של חיל הנחתים בפשיטה של ארגון ה[[טליבאן]] על בסיס באפגינסטן. שני מטוסים נוספים ניזוקו. במהלך הקרב לחמו חלק מטייסי המטוסים כאנשי חי"ר; מפקד הטייסת נהרג במהלך התקיפה, כאשר ארגן התקפת נגד כשהוא חמוש ב[[אקדח]] בלבד. ההתקפה הוגדרה כ"אובדן המטוסים הגרוע ביותר של ארצות הברית מאז [[מלחמת וייטנאם]]". בעקבות הפשיטה הוצבו 14 מטוסי הרייר נוספים באפגניסטן בתוך 36 שעות.
| |||