הקפות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בחג הסוכות: מפי אל |
מ תקלדה |
||
שורה 11:
ב[[יום טוב]] הראשון של [[סוכות]] ובכל יום מחמישה ימי [[חול המועד]], מוציאים [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] במהלך [[תפילת שחרית]] ואחד המתפללים נעמד עמו על הבימה. יתר המתפללים מקיפים את הבימה הקפה אחת, כאשר הם נושאים בידיהם את [[ארבעת המינים]], ושרים את [[פיוטי הושענות|פיוטי ההושענות]] של אותו יום. לפי [[נוסח אשכנז|מנהג אשכנז]] הקפות אלו נערכות בסוף [[תפילת מוסף]] של שחרית, ואצל חלק מ[[נוסח ספרד|קהילות ספרד]] - לפני [[קריאת התורה]]. למעט ב[[שבת]] - שאז אין מתבצעות הקפות.
ב[[הושענא רבא]], היום השישי והאחרון של חול המועד, מוציאים את ספר התורה ומקיפים אותו כמו בימים הקודמים, אך במקום הקפה אחת מבצעים '''שבע הקפות''', זכר לבני ישראל שסבבו שבע פעמים את חומת יריחו. כמו כן, בנוסף לפיוטי ההושענא המיוחדים להושענא רבא, שרים את פיוטי ההושענות של רוב הימים הקודמים
===בשמחת תורה===
את שיאן של חגיגות חג [[שמחת תורה]] מסמלות ה"[[הקפות]]", שבהן מוציאים את כל ספרי התורה (או [[מספר טיפולוגי]] של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עמם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים (בעיקר שירים שמחים, כדוגמת "[[מפי אל]]"). את טקס ההקפות נוהגים לערוך בליל החג וביומו. ב[[מוצאי חג|מוצאי החג]], עת מתחיל [[יום טוב]] שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, יש נוהגים ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, בהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
מנהג ההקפות בשמחת תורה הוא ככל הנראה מנהג מאוחר שהחל ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]].{{הערה|ספר המנהגים (טירנא) שמיני עצרת}} בזמן [[הראשונים]] מוזכר מנהג של הוצאת ספרי התורה מההיכל בשמחת תורה בלי הקפות. ה[[רמ"א]] במאה ה-16 כבר מזכיר גם את הנוהג של הקפות ושל שמחה המלוות את הוצאת הספרים. בזמנם היה נהוג לילך מסביב הבימה בשירה שלוש או שבע פעמים.{{הערה|משנה ברורה סי' תרס"ט ס"ק י'}} המנהג לרקוד מסביב הבימה ולא להקפיד על מספר ההקפות, הוא מנהג יותר מאוחר. על אף שכיום נהוג לערוך ההקפות ברוב קהילות ישראל, בעבר לא התקבל המנהג בחלק מקהילות מערב אירופה ואף נתקל בהתנגדות נחרצת.
| |||