פתיחת התפריט הראשי

שינויים

כיום פועל בית הדין הרבני, הדן על פי [[המשפט העברי]], בשני תחומים. לבית הדין סמכות בענייני [[נישואים בישראל|נישואים]] ו[[גירושים]] של יהודים בישראל, הניתנת לו מכוח החוק, ואינה תלויה בהסכמתו של המתדיין. כן דן בית הדין בעניינים אזרחיים שונים (לרבות ענייני [[צוואה|צוואות]] ו[[ירושה|ירושות]]) כאשר הצדדים לדיון מסכימים לכך.
 
על הסדר משפטי זה נמתחה ביקורת רבה בטענה כי דיני האישות של המשפט העברי, על פיהם דן בית הדין הרבני, אינם תואמים את המציאות הקיימת כיום במדינת ישראל, ואת מערכת הערכים על פיה חיים רבים בציבור היהודי החילוני, ומתן סמכות חובה למערכת זו, היא בבחינת [[כפייה דתית בישראל|כפייה של מערכת הערכים הדתית]], על פיה פועלים בתי הדין, על ציבור גדול שאינו חש מחויב על פיה.{{הערה|{{המשפט החוקתי|א|הפרק "החלת דין תורה כדין האישי של יהודים בישראל והגבלת הזכות לנישואין", עמ' 379–387}}}} מצדדי הסדר זה טוענים שעקב חומרתו של איסור [[עריות]], גירושין שלא על פי הדין הדתי יביאו לפיצול תושביה היהודים של מדינת ישראל לשתי קבוצות זרות, שבני האחת אינם יכולים להינשא לבני השנייה.{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|ראיון עם דוד בן גוריון|1970/07/24|01901}}}}
 
===חוק יסודות המשפט===